לאורך כל פרשת בלק, מתחילתה ועד סופה מוצג בלעם כאחד האנשים הדתיים ביותר בכל המקרא. החל מפגישתו הראשונה עם עבדי בלק הוא מודיע (במדבר כ"ב ח'):

וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי.

 ‏כששליחי בלק חוזרים אליו ומתחננים לעזרתו בהבטחות מלכותיות חוזר ומסביר בלעם (שם י"ח):

 ‏‏אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.

במילים אלו ממש הוא נפרד מבלק המאוכזב אחרי שבמקום לקלל את ישראל הוא ברך אותם (במדבר כ"ד, י"ב-י"ד):

הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ (=שליחיך) אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר:  אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי.  אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֹתוֹ אֲדַבֵּר. וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי. 

מסתבר שיכול אדם להיות דתי מאוד, לרצות בכל נפשו ובכל מאודו לעבוד את ה', לא לפחד מהמלך הכי חזק בסביבה, להיות מוכן לוותר על מלוא הבית כסף וזהב כדי לא לעבור על דבר ה' – ועדיין לשתף פעולה עם רצח עם(!) הר' יוסף בכור שור (צרפת המאה ה-12) מנסה ליצור אינדיקציה לאמונה ראויה (בפירושו לבמדבר כ"ב כ"ב, דיבור המתחיל "ויחר אף אלהים כי הולך הוא"):

דקסבר (=שסבר, בלעם) כשם שאמר לי תחילה "לא תלך" ועכשיו אמר לי "לך" כך יחזור בו על שאמר שלא לקללם…

הבכור שור מציע שקוהרנטיות היא התרופה להתגלות שרירותית ולא מוסרית. התגלות הפכפכה היא אינדיקציה להתגלות של רשע. ביקורת אפשרית על פירושו של בכור שור תטען שלא קיים מוסר מחוץ להתגלות. במשקפיים אחרות, שלא קיים מוסר מחוץ לגבולות התרבות. הפוסט מודרניסט כמו הדתי הפונדמנטליסט ייטו לענות שההתגלות או צו התרבות אינם כפופים ואינם יכולים להיות כפופים לדבר מחוצה להם, גם לא לקוהרנטיות. ביקורת אחרת על פירושו של הבכור שור טמונה במציאות שמלמדת אותנו שהאידיאולוגיות והדתות הרצחניות ביותר הן דווקא אלו שטוענות לקוהרנטיות חזקה עד קצה הגבול. שכל ספק וסתירה פנימית הן עבורן מדרון חלקלק וכפירה שיש לעוקרם מן השורש.

נדמה לי שדווקא מי שמאמין שיש להכפיף את הדת והתרבות לחיובים מוסריים הקודמים להן ומגבילים אותן זקוק להצעה מוצלחת יותר מקוהרנטיות. הפילוסוף עדי אופיר טוען שהאינדיקציה לרשע היא בפשטות גרימת סבל. בעיני זו אינדיקציה משכנעת בהרבה. אבל האם אכן יסודות התרבות והאמונה שלנו עומדים בה? ברית מילה? שירות צבאי? האם אמונתנו אינה "בלעמית"?

שבת של שלום וטוב.