התורה מסיימת את שיחתו של קין עם אלהים לאחר שרצח את הבל, השיחה בה קיבל את עונשו במילים (בראשית ד' ט"ז):

וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'.

על כך מספר המדרש (בראשית רבה, כ"ב, י"ג):

וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'…  
רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר: יצא שמח…
פגע בו (=פגש אותו) אדם הראשון, אמר לו: מה נעשה בדינך?
אמר לו: עשיתי תשובה (קין הודה שגדול עוונו מנשוא) ונתפשרתי (אלהים לא מיצה עמו את הדין בכך שנתן לו "אות קין" כדי שאנשים לא יהרגו אותו).
התחיל אדם הראשון מטפח על פניו (סוטר לעצמו).
אמר: כך היא כוחה של תשובה, ואני לא הייתי יודע?!
מיד עמד אדם הראשון ואמר (תהילים צ"ב, א'-ב'): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת וגו'.

המדרש עומד על הקשר שבין שבת לבין תשובה. הוא מספר שאדם הראשון, שהפך באחת לאב שכול ולאב לרוצח, פוגש לראשונה מאז הרצח, את בנו הרוצח. במפגש הנורא הזה קין שמח. אדם מתעלם מרגשותיו הגלויים והנוראיים של קין ושואל את קין – ספק כאב הדואג לבנו העומד לדין, ספק כאב שכול המבקש נקמה על בנו ההרוג – איך היה המשפט? בתשובה לומד אדם מבנו הרוצח את כוחה המרפא והמשמח של התשובה, את אפשרות התיקון. 

איני יודעת מדוע סטר אדם לעצמו. האם באמת משום שלא ידע לעשות תשובה בעצמו על חטאו הוא? ואולי משום שבגלל התשובה לא נקם האל בקין על מותו של הבל בנו? מה שברור מהסיפור הוא שאדם מבין שהתרופה לכאבו היא לחגוג את יום השבת. להעלות "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת". מה הקשר בין תשובתו של קין לחגיגת השבת? אני מבקשת להציע שהתשובה טמונה בדברי הושע (הושע י"ד ב'):

 שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ.

(לפרשנות על שיבה "עד ה'" ראו במאמר אידיאה של אנושיות.)

ששת ימי המעשה, מעצם היותם ימים של מעשה, מזמנים כישלונות. אי-אפשר שלא להיכשל. אדם הראשון נכשל בכישלון קולוסאלי – גם בגידולו של בן רוצח גם בהגנה על בנו המת. השבת, מעצם העובדה שאין בה מעשה, היא תיקון. היא מנוחה ואיחוי, היא הזדמנות להתחיל שבוע חדש, לאגור כוחות ולנסות שנית. גלגל השנה חוזר על עצמו גם אם אדם כבר אינו יכול לחזור לגן עדן, לשנות את קין או להחיות את הבל. למרות כל אלו, השבת מציעה מנוחה וריפוי והתחלה מחודשת. זהו בדיוק הרעיון של התשובה: התשובה גם היא איחוי של הכישלון. משמעה של התשובה הוא לאגור כוחות ולנסות בשנית, להתחיל מחדש. מ"יום ראשון" כאילו לא היו ימים וכישלונות לפני כן. גם אם לא ניתן להשיב את המציאות, מציעה התשובה כמו השבת התחלה חדשה.

שבת של שלום ותשובה.