פרשת קרח נפתחת במילים  (במדבר ט"ז א'):

וַיִּקַּח קֹרַח.

על הפעל "וַיִּקַּח" מעיר המדרש (במדבר רבה י"ח ב'):

אין "ויקח" אלא משיכת הדברים רכים. שנמשכו כל גדולי ישראל והסנהדראות אחריו… שבדברים רכים משך לבם.

 המדרש עומד על כך שמשהו ברטוריקה של קרח גרם לכל ההנהגה להימשך אחריו, להאמין במרידה שסופה מגפה ושגבתה כמעט 15,000 קרבנות. מה קרה שם? המדרש מזמין אותנו לחשוב על אמונה לוהבת או רטוריקה מושכות לב, שהובילו אותנו למחירים כבדים.

שבת של שלום ונחמות.