הנושא הבולט שחוזר בפרשות אחרי מות וקדושים הוא "פרשת העריות" – עם מי אסור לקיים יחסי מין. בעיני זו אחת הפרשות העצובות והמסוכנות בתורה שמשפיעה עד ימינו. "בזכות" האתוס המקראי (וברובו המכריע גם החז"לי) שלא פיתח שפה להבחין בין אב שאונס את בתו , לאיש השוכב עם אשתו הנידה, התחנכו דורות על גבי דורות על חוסר האבחנה בין מעשה אונס למעשה שהוא ברצון. מיותר לציין את ההשלכה המוסרית הנוראה של חוסר האבחנה בין טומאה לרשעות.
אבל לא רציתי לצער, בעיקר לא את עצמי. אז עברתי למופע סטנד-אפ הישר מהגמרא (נדרים נ"א א'. מתורגם.) ממש על פרשת העריות:
בן אלעשה חתנו של רבי היה, ועשיר גדול היה.
הזמין אותו (רבי) לבית ההילולה (לחתונה) של רבי שמעון ברבי.
רבי, הוא רבי יהודה הנשיא. הנשיא הכי חזק. הכי עשיר. מי שהיה מקובל על חכמים עד כדי שגרסתו למשנה התקבלה ללא עוררין עד ימינו. הנשיא שהחזיק ברשות הרומאים חיל שיטור אישי ועושרו כמו גם יחסיו הטובים עם השלטון הרומי בולטים באין ספור אגדות אודותיו ומבוטאים גם בממצאים הארכיאולוגים בבית שערים. הנשיא עורך חתונה לבנו. וכמו בכל חתונה יהודית טובה החתונה כוללת מופע סטנד-אפ. במופע הבדרן, הוא בר קפרא, דואג שיבסמו אותו ביין, שבעל השמחה (רבי עצמו) ירקוד בפניו, ולענייננו הוא בעיקר מספר בדיחות גסות. כדי להבין את הבדיחות יש להכיר את פרשת העריות.
בפרשת אחרי מות קובעת התורה שיחסי מין הומוסקסואליים הם "תּוֹעֵבָה". שמשכב עם בהמה הוא "תֵּבֵל" ושלשכב עם אשה ובתה גם יחד זו "זִמָּה". ומכאן למופע:
אמר לו בר קפרא (לרבי): מה פירוש "תּוֹעֵבָה" (ויקרא י"ח, כ"ב. לגבי משכב זכר)?
…
כך אמרה תורה: "תועבה" — תועה אתה בה…
התבלבלת חבר. זו לא אשה. זה גבר… יש לך בעיה גיאוגרפית קלה. אתה תועה.
אמר לו בר קפרא: מהו "תֵּבֵל" (ויקרא י"ח, כ"ג. לגבי משכב בהמה)?
…
אמר לו (בר קפרא) "תֶּבֶל הוּא" (ויקרא י"ח, כ"ג) – תבלין יש בה.
לשכב עם בהמה זה טעם אחר…
וכדי שלא נאבד את הקשר האירוע – אנחנו בחתונה… הוא אף טרח להוסיף:
האם שונה הביאה הזאת מכל הביאות?!
לפחות אני, מדמיינת בשלב הזה את שאגות צחוקו של הקהל המבוסם. מסתבר שרבי נהנה מהמופע והוא מעוניין בהמשכו ולכן הוא שואל:
אמר לו (רבי): ומהי "זִמָּה" (ויקרא י"ח, י"ז לגבי אשה ובתה)?
…
אמר לו (בר קפרא): "זִמָּה" – זו, מה היא?
זה הבחור שמתבלבל בין נשותיו. מי האמא מי הבת…
לא יכול עוד בן אלעשה לסבול.
קם ויצא הוא ואשתו משם.
אולי זו רק אני אבל אני מדמיינת את בן אלעשה העשיר והדוס המום מהבדיחות הגסות, שעוד נאמרות בפני אשתו – יוצא בחמת זעם מהחתונה שאירגן חמיו. ועוד יותר מצחיק אותי לדמיין את אשתו הפמיניסטית שלא מוכנה לכאלה בדיחות מחפצנות על נושאים כ"כ טראומטיים…
כשפרשות העריות מכאיבות לי, אני נזכרת בבר קפרא, וקורצת לו חזרה…
****
כמה הערות לפני סיום. למי שחושב/ת שעיוותתי את הסיפור, ושלא מדובר במופע סטנד-אפ שהיה מקובל בחתונות ברבות מאוד מתפוצות ישראל עד העת החדשה – מוזמנים לחזור ולקרוא את סיפור ההופעה של בר קפרא במלואו. מדף נ' עמ' א' ולהיווכח אישית בקטעי הליצנות הנוספים שהמופע כולל וכיצד בר קפרא צוחק על רבי באופן אישי ואף מבטיח באמצעות המופע את שכרו, (במופע שהוא די כפה על רבי).
שנית, ואפילו חשוב יותר, אני מפנה את תשומת לבך כי הדוגמאות עליהן צוחק בר קפרא מתייחסות לאיסורי עריות שברגיל אינם מופיעים כאונס. כך שאולי גם לבר קפרא כאב כמוני הערבוב הזה, בין אונס לבין איסורים דתיים אחרים.
ועוד הערה אחרונה, אם תגגלו "תועה אתה בה" תגלו ציטוטים מגוונים הנוגעים לגישות מתונות ומקבלות יותר כלפי להטב"קים, ובעיקר כלפי הומוסקסואלים, בציבור האורתודוקסי. ללמדך שבדיחה אחת ואפילו לא כ"כ טובה יכולה לרכך אלפי שנות תועבה.
