המקרא מספר לנו על בת יפתח, רגע לפני שאביה מקריב אותה (שופטים יא, לח):

וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעוֹתֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל בְּתוּלֶיהָ עַל הֶהָרִים . 

במדרש נועז מציעה רבקה לוביץ' לקשור בין הקרבתה של בת יפתח לנטיותיה המיניות וכך היא דורשת (לוביץ', מדרשי בת יפתח, בתוך האשה ביהדות: סדרת דיונים, 11 (תשס"ג), הוצאת בר אילן, עמ' 28):

מי היו רֵעותיה?… 

ויש אומרות אף דינה שנאמר (בראשית ל"ד א'): "וַתֵּצֵא דִינָה… לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" – יצאה לראות ברֵעוֹת. 

והרי על בת יפתח נאמר (שופטים יא ל"ט): "וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" איש – ולא אישה. ודינה לימדה אותה בדרכי נשים.

(על הקוויריות של דינה ראו מי שאנחנו, מי שגודלנו להיות).

פרשנות זו לדמותה של בת יפתח מתחזקת מאוד כשמסתכלים על הכתיב לעומת הקרי, בפסוק אחד קודם (פס' ל"ז), המתאר:

וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי אָנֹכִי ורעיתי [וְרֵעוֹתָי].

במקור המקראי הכתוב, ביקשה בת יפתח לבכות עם רעייתה. כידוע מאז ועד היום קל למשפחות להקריב את ילדיהם הלהטב"קים ולפחות להתפלל שיחיו בבדידות על ההרים.

שבת של שלום ותיקון.