עיקר פרשת מסעי מוקדשת להנחלת ארצנו. כל כך ארצנו שצריך להנחיל אותה בכח הזרוע. נדמה לי שאין אח ורע לאתוס של עם שקורא למולדתו המולדת של עם אחר. אבל כך היא נקראת בתורה שוב ושוב: "ארץ כנען" – הארץ של הכנענים. הסתירה הפנימית הזאת בין הארץ הזו כנחלתנו, (ונחלת ה') בולטת במיוחד בפסוק הזה (במדבר ל"ד ב'):
זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ.
גם המדרש שם לב למוזרות הזו והוא מסביר (תנחומא, במדבר, ל"ד י'):
זה שאמר הכתוב (תהלים קי"א ו'): "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם".
אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל:
יכול הייתי לבראות לכם ארץ חמדה אחרת.
אלא בשביל להראות לכם כחי,
אני אוריש את שונאיכם מפניכם,
ונותן לכם את ארצם,
לקיים מה שנאמר, "כֹּחַ מַעֲשָׂיו" וגו'.
המדרש שואל כדברי השיר: למה לא אוגנדה?!
ועונה שדווקא בארץ שנלחמים עליה יש כח אלהי. נדמה לי שמי שהבין את תשובתו של המדרש הזה הוא דן אלמגור:
לפתח הר הגעש – דן אלמגור
כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא בָּעִתּוֹנִים
עַל הִתְפָּרְצוּת הַר גַּעַשׁ בְּסִיצִילְיָה
עַל קְבוּרָתָם שֶׁל שְׁנֵי כְּפָרִים שְׁלֵמִים
בְּנִיקָרָגוּאָה בְּצִ'ילֶה אוֹ בְּהֹדּוּ;
כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא בָּעִתּוֹנִים
אַתָּה שׁוֹאֵל אֶת עַצְמְךָ מַדּוּעַ?
מַדּוּעַ זֶה שָׁבִים הָאִכָּרִים
דַּוְקָא לַמִּדְרוֹנוֹת אֲשֶׁר בָּגְדוּ?
מַדּוּעַ זֶה אֵינָם נָסִים מִשָּׁם,
וּמְחַפְּשִׂים מָקוֹם יוֹתֵר בָּטוּחַ,
שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ, סוֹף סוֹף, לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט
אַחַת וּלְתָמִיד?
הֲרֵי אַחַת לְכָל כַּמָּה שָׁנִים
– כָּךְ בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּעִתּוֹנִים –
שׁוּב תִּתְפָּרֵץ הַלַּבָּה מִן הָהָר
וּתְאַיֵּם לִקְבֹּר אֶת כָּל הַכְּפָר.
מַדּוּעַ זֶה לַחֲזֹר הֵם מִתְעַקְּשִׁים?
מַדּוּעַ אֶת הַכְּפָר אֵינָם נוֹטְשִׁים
אַחַת וּלְתָמִיד?!
יֵשׁ לִפְעָמִים, אַתָּה פּוֹגֵשׁ תַּיָּר,
וְהוּא שׁוֹאֵל: אֱמֹר נָא לִי, מַדּוּעַ –
מַדּוּעַ מִתְעַקְּשִׁים אַתֶּם לִחְיוֹת
דַּוְקָא לְפֶתַח הַר הַגַּעַשׁ?
הֲרֵי נִתָּן לִמְצֹא עוֹד בָּעוֹלָם
פִּנּוֹת שְׁקֵטוֹת, לְלֹא עָשָׁן וְרַעַשׁ,
וַאֲדָמָה מוּצֶקֶת וְטוֹבָה
שֶׁלֹּא תִּרְעַד מִתַּחַת רַגְלֵיכֶם.
מַדּוּעַ זֶה אֵינְכֶם זָזִים מִכָּאן,
וּמְחַפְּשִׂים מָקוֹם יוֹתֵר בָּטוּחַ,
שֶׁבּוֹ תּוּכְלוּ לִחְיוֹת, סוֹף סוֹף, בְּשֶׁקֶט
אַחַת וּלְתָמִיד?
הֲרֵי אַחַת לְכָל כַּמָּה שָׁנִים
– כָּךְ בְּפֵרוּשׁ כָּתוּב בָּעִתּוֹנִים –
שׁוּב מִתְפָּרֶצֶת הַלַּבָּה מִן הָהָר
וּמְאַיֶּמֶת שׁוּב עַל כָּל הַכְּפָר.
מַדּוּעַ זֶה אַתֶּם כֹּה מִתְעַקְּשִׁים,
מַדּוּעַ אֶת הַכְּפָר אֵינְכֶם נוֹטְשִׁים
אַחַת וּלְתָמִיד?
וְאָז פִּתְאוֹם – אַתָּה מֵבִין אוֹתָם:
אֶת הָאִכָּר שֶׁעַל הַצִּ'ימְבּוֹרָאסוֹ,
וְאֶת הָאֵם שֶׁעַל הַפוּגִ'יסָאן,
וְאֶת הַיֶּלֶד עַל הֲוֵזוּב.
גַּם הֵם יוֹדְעִים וַדַּאי שֶׁבָּעוֹלָם
פִּנּוֹת שְׁקֵטוֹת יוֹתֵר מֵהַר הַגַּעַשׁ,
וַאֲדָמָה הַמּוּצָקָה מִזּוֹ
שֶׁבָּהּ טְמוּנִים בָּתֵּי אֲבוֹתֵיהֶם.
גַּם הֵם יָכְלוּ, אוּלַי, לָזוּז מִשָּׁם,
וּלְחַפֵּשׂ מָקוֹם יוֹתֵר בָּטוּחַ,
שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ, סוֹף סוֹף, לִחְיוֹת בְּשֶׁקֶט
אַחַת וּלְתָמִיד.
אַךְ הֵם דְּבֵקִים לְמִדְרוֹנוֹת הָהָר,
וּמְחַכִּים אוּלַי, אוּלַי מָחָר?
וּמְקַוִּים לַיּוֹם, שֶׁעוֹד יָבוֹא,
שֶׁבּוֹ הָהָר יִשְׁקֹט מִזַּעְפּוֹ.
וְאָז עַל הַבַּזֶּלֶת הַשְּׁחֹרָה
אֵיךְ אָז יוֹרִיק הַדֶּשֶׁא וְיִפְרַח
אַחַת וּלְתָמִיד.
מה מקשר אותנו? מה חזון "יוריק הדשא ויפרח" שלנו?
