אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'
לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק א'
מרגע שרות מגיעה עם נעמי לישראל ועד שהיא נישאת לבעז, היא מפסיקה להיות רות ומתחילה להיות "רות המואביה" או סתם "נערה מואביה", ותושבי בית לחם לא אוהבים את המואבים. אכן כשבעז נוטה לה חסד, מציע לה ארוחת צהריים והגנה כשהיא מלקטת בשדותיו היא מופתעת ואומרת (רות ב' י'): מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי, וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה? […]
בין מיכה לנחמיה – בלק ובדלנות לאומית
על המפגש בין ישראל למואבים במסע בני ישראל ממצרים לארץ ישראל יש בתורה 3 גירסאות שונות. לפי פרשת חקת ובלק (במדבר פרקים כ'-כ"א) בני ישראל מגיעים לאדום מדרום, בעבר הירדן המזרחי, מבקשים לעבור בה לאורך בקעת הירדן ולרכוש מים ואוכל. מלך אדום מסרב ומעמיד כוחות צבאיים מול ישראל. הישראלים עוקפים את אדום וארץ מואב ממזרח וחוזרים […]
על זהות יהודית ונישואין לנוכרים
התורה פותחת את סיפור ישראל ובנות מואב, המסיים את פרשת בלק, במילים (במדבר כ"ה א'-ב'): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן. הסיפור הזה ימשיך בכך שמשה ישלח את מנהיגות העם לטבוח בעם. אלהים ישלח מגיפה שתפיל מהעם 24,000 חללים, ובסופו של דבר פנחס […]
כשמשה רבינו עריץ
בפרשת בלק מספרת התורה (במדבר כ"ה א'-ח'): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן. וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי […]
דתיות "בלעמית"
לאורך כל פרשת בלק, מתחילתה ועד סופה מוצג בלעם כאחד האנשים הדתיים ביותר בכל המקרא. החל מפגישתו הראשונה עם עבדי בלק הוא מודיע (במדבר כ"ב ח'): וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי. כששליחי בלק חוזרים אליו ומתחננים לעזרתו בהבטחות מלכותיות חוזר ומסביר בלעם (שם י"ח): אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא […]
על אמונה ומוסר
פרשת בלק למעשה עוסקת בבלעם. אנחנו פוגשים את המעלה העליונה ביותר של אדם – מי שזוכה להתגלות אלהית, כמאמר הכתוב (דברים י"ח ט"ו): נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן. התוכנית המקורית של התורה היתה שנונהג באמצעות נביאים. הרמב"ם כותב בהרחבה על הנביא (מורה נבוכים חלק שני פרק ל"ב, בתרגום אבן תיבון): דעות […]
על כישורים אישיים מילדות
בפרשת בלק מספרת התורה, שלפני שמלך מואב החליט לשכור את שירותיו של בלעם כדי לקלל את ישראל, משתפים המואבים את זקני מדין בחרדותיהם מפני קירבתם של בני ישראל (במדבר כ"ב ד'): וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה. המדרש (במדבר רבה, כ' ד') מעיר על […]
פנחס וזימרי – בין האישי לנורמטיבי
המפגש בין פנחס וזימרי הוא מפגש מטלטל. האחד הוא רוצח. השני עובד עבודה זרה בפרוורסיה מינית קיצונית (לפחות במושגינו) – מזדווג בפרהסיה לעיני כל הקהל – זקנים וטף. האיזביצ'ר (הרב יוסף מרדכי ליינר, מייסד חסידות איזביצ'ה הקרוי גם על שם ספרו "מי השילוח) מעניק למפגש הזה פירוש תיאולוגי רדיקלי ומפתיע. האיזביצ'ר עומד על העקרון שהקב"ה מתגלה […]