המדרש מספר (שמות רבה, כי תשא, מ' א'):
אמרו רבנן:
צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו.
בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור לא יאמר הואיל שאני יודע ביפה, כשאכנס לדרוש אני אומר.
אמר רבי אחא: מן האלהים אתה למד.
כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא אמרה לישראל!
שנאמר (איוב כ"ח כ"ז): "אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ" ואח"כ (שם, פס' כ"ח): "וַיֹּאמֶר לָאָדָם".
וכן (שמות כ' א'): "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" ואח"כ "לאמר לישראל".
אמרו רבנן:
רבי יוחנן בן תורתא, פעם אחת בא לפני רבי עקיבא.
אמר לו: עמוד וקרא בתורה.
אמר להם: לא עברתי על הפרשה.
ושבחוהו חכמים.
הקב"ה בעצמו לא דורש בפני הציבור, ולא קורא בתורה, אם לא התכונן בינו לבין עצמו 4 פעמים. רבי יוחנן, המכונה "בן תורתא", דהיינו "בן התורה" אינו מוכן לקרוא בתורה אם לא התכונן בבית ביום שישי. המדרש מזמין אותנו לחשוב על ההכנות הנדרשות לפני שאנו משרתים את הציבור בקודש.