מאז תקופת חז"ל ועד ימינו אלו מתייחסים הפרשנים באמביוולנטיות רבה לחטא קרח ועדתו. טענתם של סיעת קרח כלפי משה ואהרן הייתה (במדבר ט"ז ג'):

כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'?

עדת קרח טענה כי הקדושה משותפת לכל עם ישראל ומדוע מתנשאים משה ואהרן ליטול לעצמם תפקידי הנהגה? קרח ועדתו היו הראשונים לטעון לביטול ההיררכיות. על כך אומר המדרש התנאי (בבלי סנהדרין ק"ט ב'):

 עדת קרח אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר ט"ז, ל"ג): "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ" בעולם הזה "וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל" לעולם הבא – דברי רבי עקיבא.

רבי אליעזר אומר: עליהם אמר הכתוב (שמואל א ב, ו) "ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל".

רבי עקיבא סבור שהניסיון לבטל את ההיררכיות הוא חטא הרסני שאין לו זכות קיום בשום עולם. אפילו לא בעולם הבא המושלם. הצורך בהיררכיה עומד בתשתית הקיום והמציאות. לעומתו סבור רבי אליעזר שאמנם במציאות של המדבר אכן מדובר בתפיסה הרסנית אבל בעולם הבא, המושלם, התפיסה הזו תעלה מחדש.

****

רבי עקיבא, אולי החדשן הגדול ביותר מבין התנאים, האיש שהחל את דרכו כשהוא רוצה לפצפץ את פניהם של בעלי הסמכות בנשיכת חמור (פסחים מ"ט ב'). האיש מרובה המורים, שלמד תורה גם מבית הלל וגם מבית שמאי ולא היה שייך לשום ממסד תורני באופן שלם – דווקא הוא יוצא חוצץ כנגד תפיסת קרח. ואילו רבי אליעזר שהעיד על עצמו שמעולם לא אמר דבר שלא שמע מרבותיו (סכה כ"ח א') ולא חיסר מים התורה של רבותיו אפילו כלגימת מים של כלב (סנהדרין ס"ח א'), מאמין שבאחרית הימים תעלה תפיסת קרח מחדש. מסתבר שלעיתים קרובות חלום אחרית הימים שלנו, הוא היפוך חיינו הממשיים.

****

תפיסת העולם של הנאורות, ששלטה בעולם מהמאה ה17-18 ועד מחצית המאה ה-20 האמינה בהיררכיות. המודרנה נעלה על העולם העתיק. התרבות האירופית נעלה על תרבויות פרימיטיביות יותר. הגבר נעלה על האשה. הבוגר התבוני על הילד. הבורגני על הפועל חסר ההשכלה (ובקומוניזם ההיפך). תקוות הגאולה של הוגי הנאורות היתה לקדם את העולם כולו, בשליטתם הם, למצבם ותפיסותיהם. תפיסת העולם הפוסט-מודרנית היא תפיסת קרח ועדתו. היא קוראת תיגר על העדפת תרבויות מסויימות על פני אחרות, על חלוקה לתרבות גבוהה ונמוכה, על עדיפות של בני אדם מסויימים (גברים, לבנים, סטרייטים או כל זהות אחרת) על פני אנשים אחרים. מטרתה האתית המרכזית היא לזהות כוחנות של כל מימסד שהוא ולנסות לפרקו מכוחו. קריאתה המוסרית הבסיסית ביותר היא "מַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ"?!

מחלוקת נטושה בעולם – האם מדובר על תפיסה הרסנית, כשיטת רבי עקיבא, שתגרום להרס כל תשתית התרבות, ולחורבן הציוויליזציה שלנו? האם הארץ הולכת לבלוע אותנו ולכסות עלינו כביטוי לאבדן כולל? ואולי, כשיטת רבי אליעזר סוף סוף הגיע העולם המערבי לתיקון של חטא קורח? אולי אנו נמצאים בתקופת העליה מהשאול של קרח ועדתו? אולי התפיסה הזו ממש, היא זו שמקדמת את העולם שלנו למציאות של "עולם הבא"?

הוגי הפוסט-מודרניזם עצמם ממעטים להאמין בעולם הבא. הם רדופים במוראותיו של העולם הזה. כוחנותם ואימתם של הנאציזם והקומוניזם על עשרות מיליוני נרצחיהם רודפים את סיוטיהם וחוזרים בכל כתביהם. הם קוראים "מדוע תתנשאו" ומצביעים על אותן אידיאולוגיות שהאמינו כי בידן הפתרון לכל תחלואי האנושות. באופן אישי אני מקווה שרבי אליעזר צודק. אחרי הכל, בת קול משמים מעידה עליו ש"הלכה כמותו בכל מקום" (בבא מציעא, נ"ט א').

שבת של שלום וענווה.