השבוע בטלוויזיה שיירות של פליטים. לבי נחמץ. מצב רוח שלא מאפשר לי לדלג על הפסוק הכי מכווץ לב בכל ספר שמות ואחד הכאובים בתורה כולה: (שמות מ' ל"ה):

וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

משה, האיש שהגה ובנה את המשכן ממש במו ידיו. האיש שאלהים מדבר בו פה אל פה. האיש שעלה אל הר האלהים בשעה של (שמות י"ט ט"ז) "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר" – משה לא יכול להיכנס למשכן בגלל הענן?! מסתבר שגם המדרש לא יכול להכיל את העוול הזה (במדבר רבה י"ד י"ט):

ככתוב אחד אומר (במדבר ז' פ"ט) "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ"… וכתוב אחד אומר (שמות מ' ל"ה) "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד".
אי אפשר לומר "וּבְבֹא מֹשֶׁה" שהרי כבר נאמר "לֹא יָכֹל מֹשֶׁה".
אי אפשר לומר "לֹא יָכֹל מֹשֶׁה" שכבר נאמר "וּבְבֹא מֹשֶׁה"…
הכריע "כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן".
אמור מעתה כל זמן שהיה הענן שם לא היה נכנס משה לשם, נסתלק הענן היה נכנס ומדבר עמו.

המדרש טוען שמשה נכנס אל אהל מועד אבל רק כשהענן לא שכן עליו. אלא שהמדרש יודע היטב שזה בלתי אפשרי! פסוק אחד אחרי מגלה לנו התורה:

וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם.

בכל ימי המסע עמוד הענן הנחה את בני ישראל (שמות י"ג כ') האם סביר שמשה ידבר עם האל תוך כדי הליכה? ועוד במסע מאורגן של 600,000 איש? יתר על כן, בספר במדבר (פרק ד') מגלה לנו התורה שתוך כדי הליכה המשכן בכלל מפורק והלוויים נושאים אותו על כתפיהם (בנפרד האהל ובנפרד כלי המשכן). אז כשעולה הענן אין למשה לאן להיכנס… האם המדרש אינו יודע את פשט התורה?

נדמה לי שמה שמנסה המדרש לספר לנו זה, שגם ספר במדבר לא יכול לעמוד בעוול הזה למשה, אז הוא מחזיר את משה לאהל מועד. אבל הדרשן עצמו לא יכול לבחור בין ספר שמות לבמדבר, אז הוא מתעקש על פתרון, גם אם בלתי אפשרי. איך אפשר לבחור בין תורה לתורה? אבל איך אפשר להשאיר את משה מחוץ לאהל מועד?

****

השבוע בלילה לפני השינה:

אני: כל היום אני שומעת בראש "והעולם שתק" "והעולם שתק". זה לא מפסיק להדהד לי. אני מתחרפנת. הייתי רוצה שנתרום סכום משמעותי לפליטים מאוקראינה.

הזוגה: זוכרת את הסיפור של איציק מאנגר על השכן של הבעל שם טוב בעולם הבא? נכון היה שם "ופעם ביער קוזאקים עם צלב… שרפו את אבא שלי…"? תגידי, קוזאקים זה לא אוקראינים?

אני יודעת שבתוך הבתים שלנו חצי מדינה עכשיו עובר לה בראש כמוני "והעולם שתק" והיא מפחדת שלמרות משלוחי הציוד ומטוסי הנוסעים הפעם אנחנו העולם. וחצי מדינה עושה פרצוף עצוב אבל בלב חושבת על באבי-יאר ואיוון האיום ופרעות ת"ח–ת"ט וקצת מגחכת בלב, "איך שגלגל מסתובב". ואולי לרובנו הכל מהדהד בראש יחד?!

איך אפשר לבחור בין היסטוריה להיסטוריה? אבל איך אפשר להשאיר פליטים מחוץ לאהל מועד?!

****

שמים / ויסלבה שימבורסקה

מִזֶּה הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל; שָׁמַיִם.
חַלּוֹן לְלֹא אֶדֶן, לְלֹא מִסְגֶּרֶת, לְלֹא שְׁמָשׁוֹת.
פֶּתַח וּמְאוּם מִלְּבַד זֹאת,
אַךְ פָּתוּחַ לִרְוָחָה.

אֵינֶנִּי חַיֶּבֶת לְחַכּוֹת לְלַיְלָה בָּהִיר,
אוֹ לְהָרִים אֶת רֹאשִׁי,
כְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן בַּשָּׁמַיִם.
יֵשׁ לִי שָׁמַיִם מֵאֲחוֹרֵי גַּבִּי, בְּהֶשֵּׂג יָד וְעַל הָעַפְעַפַּיִם.
הַשָּׁמַיִם מִתְהַדְּקִים סְבִיבִי
מְרִימִים מִלְּמַטָּה.

אֲפִלּוּ הֶהָרִים הֲכִי גְּבוֹהִים
אֵינָם קְרוֹבִים לַשָּׁמַיִם יוֹתֵר
מִן הָעֲמָקִים הֲכִי עֲמֻקִּים.
אֵין הֵם נוֹכְחִים בְּשׁוּם מָקוֹם יוֹתֵר
מֵאֲשֶׁר בְּמָקוֹם אַחֵר.
הַשָּׁמַיִם מַכְבִּידִים עַל עָנָן בְּאוֹתוֹ חֹסֶר רַחֲמִים
שֶׁבּוֹ הֵם מַכְבִּידִים עַל קֶבֶר.
הַחֲפַרְפֶּרֶת חָשָׁה הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ שְׁמֵימִית
בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַיַּנְשׁוּף הַמְּרַפְרֵף בִּכְנָפָיו.
דָּבָר, הַנּוֹפֵל לַתְּהוֹם,
נוֹפֵל מִשָּׁמַיִם לַשָּׁמַיִם.

…

הַחֲלֻקָּה לְאֶרֶץ וְשָׁמַיִם
אֵינֶנָּה הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לַחְשֹׁב
עַל הַשְּׁלֵמוּת הַזֹּאת.
הִיא רַק מְאַפְשֶׁרֶת לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים
בִּכְתֹבֶת מְדֻיֶּקֶת,
שֶׁקַּל יוֹתֵר לְאַתְּרָהּ.
אִם תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי
פְּרָטַי הַמְּזַהִים הֵם
הִתְלַהֲבוּת וְיֵאוּשׁ.

בסוף השמיים (ויראת שמיים) מכריחים אותי להיות בצד הנכון – בצד של הפליטים. שימבורסקה מזכירה לנו  שהשמים יותר חזקים מהענן, אפילו מענן הכבוד, אפילו יותר חזקים מהמוות, ואפילו מבאבי-יאר. לשמים אין אדן ומסגרת, ממילא יראת (או ראיית) שמים רואה בראש ובראשונה את הפרט הסובל מחוץ לכל מסגרת. גם אם רוסיה היתה פותחת  במלחמה הצודקת בעולם – עדיין הצד של הפליטים. גם אם כל הסורים בעולם רוצים להרוג אותנו – עדיין הצד של הפליטים.

זה לא שאני לא שומעת בראש קולות אחרים, מהם ראציונליים יותר. אלא שהמדרש מלמד אותי שגם כשאי אפשר לבחור בין שני קולות סותרים איכשהו חייבים להכניס פנימה את מי שעומד מחוץ לאהל. גם כשהפתרון הוא בלתי אפשרי ולא רציונאלי. כי פרטיי המזהים הם התלהבות וייאוש.

חזק חזק ונתחזק.

פורסם ביום 4.3.22.