הגמרא מתארת מחלוקת הנוגעת ליסודות העולם מבריאה עד גאולה (ראש השנה י' ב'-י"א א'):
רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם… בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם… בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל.
שניים מגדולי פרשני המדרש של עם ישראל, שניהם ילידי המאה ה-16, שניהם ילידי פולין, כמעט בני אותו דור (30 שנה הפרש), מנסים להסביר את עומק המחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע. המהרש"א (שמואל אליעזר הלוי איידלס) בחידושי אגדות על אותו עמוד בגמרא מסביר:
בתשרי נברא העולם כו'. יצא לנו מאלו דברים כי לכך נקבע ראש השנה באחד בתשרי לפי שהעולם נברא בו, דהיינו האדם. ובו בא האדם לדין על שחטא, ושב אדם הראשון והקדוש ברוך הוא ברחמים שברא העולם מחל לו… על שם מדת חסד ורחמים והוא סימן לבניהם לבא עמהם ברחמים…
מדת הדין נברא בפסח שבו היה שולט מידת הדין על המצריים במכת בכורות וישראל נגאלו בו ע"י מידת הדין הקשה על המצריים.
ואמר בתשרי עתידין ליגאל כי בעתיד יבואו הרחמים הגמורים לישראל.
המהרש"א משתמש בטרמינולוגיה קבלית. הוא מסביר שתשרי מייצג את החסד והרחמים – שפע שאין לו גבולות וגאולה שאין לה גבולות. האפשרות לתשובה קשורה לחוסר הגבולות, שכן התשובה מתקנת את העבר ומוחקת את גבולות הזמן. רבי אליעזר טוען שבבסיסו העולם הוא חסד חסר גבולות, ועלינו גם לשאוף לגאולה חסרת גבולות. רבי יהושע חולק עליו באופן עמוק. לדעתו העולם נברא בדין וייעודו הוא דין. במושגים הקבליים מידת הדין היא מידה של גבולות. כשאלהים ברא את העולם הוא ויתר על אינסוף אפשרויות אחרות. הוא מימש עולם מסויים, על יתרונותיו וחסרונותיו – כך גם אנחנו – כל בחירה שלנו מסמנת גבול, היא תמיד ויתור על אינסוף אפשרויות אחרות, היא תמיד נושאת בחובה מחירים. רבי יהושע סבור שכשרבי אליעזר מציע לנו עולם בלי גבולות או גאולה בלי גבולות הוא מציע לנו עולם שיקרי, עולם שאיננו קיים. חמור מכך, הוא מרוקן את העולם ממשמעות. שכן הבחירה על מחיריה היא זו שיוצרת את המשמעות. לדעת רבי יהושע בסופו של דבר, האינסוף הוא אין. לעומתו סבור רבי אליעזר שרבי יהושע מחלן את העולם ובכך דווקא הוא מרוקן אותו ממשמעות. שבתודעה של קדושה אין גבולות ומחירים. זהו שפע אינסופי כמו האלהות עצמה. חמור מכך, כשרבי יהושע מדמיין שאפילו הגאולה היא מוגבלת ובעלת מחירים הרי שהוא נוקט עמדה לא מוסרית. בגאולת מצרים נדרש אלהים להכות את המצרים המשעבדים כדי לשחרר את עם העבדים. זה אולי צודק בנסיבות הפוליטיות שהיו. אבל אם זו הגאולה העתידה שאנחנו מדמיינים הרי שלעולם נצדיק מכות וסבל. מחלוקת עמוקה על יסוד הקיום האנושי, על משמעות ועל מוסר.
המהר"ל (רבי יהודה ליווא בן בצלאל) בחידושי אגדות שם מפרש באופן דומה אם כי בטרמינולוגיה אחרת:
בתשרי נברא העולם וכו' . מחלוקת התנאים בניסן ובתשרי הוא דבר עמוק מאוד , כי אלו ב' חדשים הם עיקרי חדשי השנה… כי הז' הוא לעולם נבחר וקדוש – בשנים שנת השמיטה ובימים ימי השבת. ולפיכך בחדשים גם כן נבחר להיות קודש.
אמנם חודש ניסן… זה החזרת חיות העולם… כי כאשר השמש בא אל נקודה זאת יחזרו הנמצאים לחיותם, ועד השעה ההוא בחורף נחשבו מתים. וסבר רבי אליעזר כי בבריאה ראוי שיהיה העולם נברא בחודש תשרי שחודש זה קרוב אל השם יתברך מצד קדושתו ומעלתו ולכך בו נברא העולם: ורבי יהושע סבר כי ניסן במה שהוא התחלה ראוי אל התחלה שהוא בריאת העולם . וקדושתו הוא מצד שהוא ראשית לכל.
המהר"ל סבור שלדעת רבי אליעזר העולם מבוסס על קדושה. זהו בסיסו וזוהי האידיאה שלו. לכן תשרי שהוא החודש השביעי (כשמתחילים לספור מניסן) הוא מועד הבריאה והגאולה, שכן המספר שבע, מייצג את הקדושה. לעומת זאת לדעת רבי יהושע אין קדוש מהחיים עצמם. ניסן מייצג את החיוניות עצמה, בשל הפריון של הטבע באביב. לדעת רבי יהושע החיים הם יסוד הבריאה ומיצויים של החיים היא הגאולה. לדעת רבי אליעזר הגאולה היא תודעת קדושה אינסופית, חוויה של התעלות ללא גבולות. לדעת רבי יהושע גאולה היא אהבה טובה, פרנסה טובה, ילדים טובים, החיים – החיוניות.
המחזור הכריע. "היום הרת עולם" "זה היום תחילת מעשיך" העולם נברא בתשרי כמו שאומרת הגמרא (מסכת ראש השנה כ"ז א'):
אמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא (=לשיטת מי אנחנו מתפללים בזמאמר רב שמואל בר יצחק: כמאן מצלינן האידנא (=לשיטת מי אנחנו מתפללים בזמן הזה) "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"?
כמאן (=כמי)? כרבי אליעזר, דאמר: בתשרי נברא העולם.ן הזה) "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון"?
מי שיסתכל בתוספות שם (דיבור המתחיל "כמאן מצלינן זה היום תחילת מעשיך") יראה שהם פשוט לא מוכנים לקבל את העמדה שרבי אליעזר "ניצח" ושהעולם נברא בתשרי ולא בניסן. התוספות מעדיפים את החיים עצמם.
אני מבקשת להציע, שהמחזור לא ביקש להכריע בעקרון תיאולוגי. המחזור כשמו כן הוא מתייחס למחזור השנה, לזמן שבו מתפללים. בכל השנה אנחנו מקדשים את החיים ומתפללים לחיים טובים, כעמדת רבי יהושע. לחיים הממשיים יש גבולות ומחירים, הם בסימן דין. תשרי מציע לנו חוויה אחרת, תודעה של קדושה והתעלות. מעצם העובדה שמדובר בתודעה אין לה גבולות ומחירים. המחזור מציע לנו שלפחות בקדושה של חגי תשרי נאמין שבתשרי נברא העולם ובתשרי הוא עתיד להיגאל, שניתן הזדמנות לקדושה אינסופית, שנאמין בטוב אינסופי, בתשובה, בשינוי יסודי, בהתחדשות מלאה.
