בהפטרת פרשת בראשית קורא ישעיהו לשיר חדש בעולם (ישעיהו מ"ב י' – י"ב):

שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם. יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר. יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ. יָשִׂימוּ לַה' כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ, בָּאִיִּים יַגִּידוּ.

על השירה הזו מעיר המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל ויזר, האימפריה הרוסית, המאה ה-19) (על ישעיהו מ״ב. י׳ דיבור המתחיל "שירו"):

מודיע ההבדל בין נפלאות העתידים נגד הנפלאות שעשה בעבר, כי בעבר התגלה כבוד ה' באמצע הישוב במצרים ובארץ ישראל ומשם התפשטה הגדתם לכלל העולם. אבל לעתיד יתגלה הנסים בפעם אחד בקצה הארץ. עד… שתהלת ה' תבא מקצות הארץ אל האמצע, ומן המדבריות והימים אל הישוב, ומצד זה אמר "שירו לה' שיר חדש", כי שיר כזה לא שוררו עד עתה… שתחיל תהלתו מן יורדי הים ומלאו שהם האניות ההולכים בים, ולא לבד מהולכי האניות שהם באים מן הישוב, כי גם מן איים וישביהם, הגם שיושבי האיים נפרדים מן הישוב לגמרי.

המלבי"ם מסביר שהחידוש בשירת הגאולה היא שהיא תתחיל מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. מאנשים נעים ונדים כיורדי ים. מיושבי איים המנותקים לגמרי מכל יישוב. בניגוד לשירות הגדולות שהתורה והעולם מלא מהם שיסודם במרכזי הכוח. בלב היישוב. בלב האימפריות.

אגב כך מזהה המלבי"ם בין שירה להתגלות האל. בפשט הפסוקים כבוד ה' הוא התוכן של השירים שישירו בני האדם בעת הגאולה אבל המלבי"ם קובע שהשירה על כבוד ה' היא פשוט הד להתגלותו "בעבר התגלה כבוד ה' באמצע הישוב… אבל לעתיד יתגלה הנסים בפעם אחד בקצה הארץ."

מדוע שירה היא התגלות? מדוע גאולה כרוכה בהעברת ההתגלות והכוח לבשר את הבשורה החדשה דווקא מהפריפריה?

נדמה לי שאין מתאימה מהמשוררת עדי קיסר, החדורה בתודעה פריפריאלית להסביר את המלבי"ם הזה:

האזרחית ק' / עדי קיסר

כָּל הַחַיִּים שֶׁלִּי אָמְרוּ לִי

שֶׁאֲנִי צְרִיכָה לִלְמֹד אֶת הַתְּשׁוּבוֹת

כְּשֶׁכָּל מָה שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה

זֶה לִלְמֹד לִשְׁאֹל אֶת הַשְּׁאֵלוֹת

כְּמוֹ

מִי שׁוֹאֵל אֶת הַשְּׁאֵלוֹת?

מִי מְלַמֵּד אֶת הַתְּשׁוּבוֹת?

מָה קוֹרֶה?

אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי?

מִי מַחְזִיק בַּכֹּחַ?

מָה בֶּאֱמֶת קוֹרֶה?

אַתָּה בֶּאֱמֶת רוֹאֶה אוֹתִי?

מִי מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּרִים?

מִי מְנַקֶּה אֶת הַשֵּׁרוּתִים?

מִי כּוֹתֵב אֶת הַשִּׁירִים?

גאולה ויצירה בהכרח מיוסדות על שינוי. שאלות חדשות יוצרות הכרה חדשה שהיא ממילא התגלות חדשה. אבל לא פחות חשוב: ממסד אינו יוצר שינוי. ממסד אינו שואל שאלות חדשות. קיסר שואלת. רק למי שמנסה להבין מי מנקה את השירותים ומי כותב את השירים יש מניע עמוק לשנות את המציאות. להביא גאולה.

שבת של שלום שירה וגאולה