בהפטרת חול המועד פסח אנו קוראים את חזון התחיה האולטימטיבי של מסורת ישראל – חזון העצמות היבשות (יחזקאל ל"ז י"א-י"ד):

וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ – נִגְזַרְנוּ לָנוּ.

לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלהים, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי, וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל… וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם.

הגמרא (סנהדרין צ"ב ב') מספרת:

תנו רבנן:
בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש אמר לו הקב"ה ליחזקאל: לך והחייה מתים בבקעת דורא (מקום בבבל שם הקים נבוכדנצר את פסל הזהב לפי ספר דניאל).
כיון שהחייה אותן (את המתים) באו עצמות וטפחו לו לאותו רשע (לנבוכדנצר) על פניו. אמר: מה טיבן של אלו?
אמרו לו: חבריהן של אלו מחיה מתים בבקעת דורא.
פתח ואמר (דניאל ג', ל"ג מתורגם):
"אוֹתוֹתָיו כַּמָּה גְּדוֹלִים, וְנִפְלְאוֹתָיו כַּמָּה תַקִּיפוֹת! מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת עוֹלָם, וְשִׁלְטוֹנוֹ עִם דּוֹר וָדוֹר".

הגמרא מסבירה שבשעה שרודפים ושורפים יהודים, האמונה בתחיית המתים, האמונה שגם לנוכח פני המוות יכולה להיות תחיה והתחדשות, היא התשובה העמוקה למוות. היא המבטיחה את האמונה היהודית ואת הקיום היהודי לדור ודור. בעקבות הגמרא נאחזתי בשירו של אלחנן ניר, שבעיני הוא פרשנות לכוונת הגמרא, למשמעותה הסימלית של תחיית המתים:

אנחנו צריכים תורה חדשה – אלחנן ניר

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים תּוֹרָה חֲדָשָׁה.
עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הָאֲוִיר שֶׁנִּגְמַר וְהַצַּוָּאר שֶׁנִּמְחַק
אֲנַחְנוּ צְרִיכִים מִשְׁנָה חֲדָשָׁה וּגְמָרָא חֲדָשָׁה
וְקַבָּלָה חֲדָשָׁה וַעֲלִיּוֹת נְשָׁמָה חֲדָשׁוֹת
וּבְתוֹךְ כָּל הַשֶּׁבֶר וְהַמֶּלַח וְהֶחָרָבָה, עַכְשָׁו
חֲסִידוּת חֲדָשָׁה וְצִיּוֹנוּת חֲדָשָׁה
וְהָרַב קוּק חָדָשׁ וּבְרֵנֶר חָדָשׁ
וְלֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג חֲדָשָׁה וִיחַוֶּה דַּעַת חָדָשׁ
וְאָמָּנוּת חֲדָשָׁה וְשִׁירָה חֲדָשָׁה
וְסִפְרוּת חֲדָשָׁה וְקוֹלְנוֹעַ חָדָשׁ
וּמִלִּים חַדְתִּין-עֲתִיקִין
וּנְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת-עַתִּיקוֹת מֵהָאוֹצָר,
וְאַהֲבָה חֲדָשָׁה מִתּוֹךְ הַבְּכִיָּה הַנּוֹרָאָה.
כִּי נִשְׁטַפְנוּ כֻּלָּנוּ בִּנְהָרוֹת רֵעִים וּבְאֵרִי
וְאֵין בָּנוּ הַר וְאֵין עוֹד לוּחוֹת
וְאֵין לָנוּ מֹשֶׁה וְאֵין בָּנוּ כּוֹחוֹת
וּבְיָדֵינוּ עַכְשָׁו הַכֹּל
נִתָּן.

(פורסם באתר מגזין גלויה)

לכבוד חג האביב אני מבקשת לסיים במשפט מתוך שירה של שניקה שקד (מאותו אתר) שנקרא אמונה:

אִם כָּל הַטֶּבַע עֲדַיִן מַאֲמִין, אָז גַּם אֲנִי.

שבת של שלום נחמה והתחדשות.

פורסם ביום 26.3.24 בשבוע בו פורסם סרטון של החטוף הרש גולדברג פולין פצוע אך חי. ביום 1.9.24, יום טרם עליית המאמר לאתר הודע על רציחתו עם עוד 5 חטופים שנותרו בחיים במשך כמעט 11 חודשים בשבי החמאס. בעוד שעות ספורות יצא מסע הלווייתו. מדינה שלמה נותרה ללא אויר. המאמר מוקדש לזכרו ולעילוי נשמתו.