פרשת תרומה עוסקת בהקמת המשכן וכליו ומצווה לעטר את ארון הברית, את המזבח, ואת שלחן לחם הפנים בזר עשוי זהב (שמות כ"ה, כ"ד):

וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.

על כך דורשת הגמרא (יומא ע"ב ב'):

אמר רבי יוחנן שלשה זרים הן:

של מזבח ושל ארון ושל שלחן.

של מזבח – זכה אהרן ונוטלו .

המזבח מיועד לקרבנות, שעליהם אחראים הכהנים באופן בלעדי.

של שלחן – זכה דוד ונוטלו.

כי השלחן מסמל את עושר המלוכה לפי רש"י.

של ארון – עדיין מונח הוא. כל הרוצה ליקח יבא ויקח.

 ‏הארון מסמל את התורה, כי בו מונחים לוחות הברית ואת החוויה הדתית בכללותה, כי מעליו מתגלה אלהים.

 ‏‏המדרש התלמודי מעריך את המהפכה התלמודית, שהעניקה ללימוד התורה ערך עליון, כמהפכה אנטי-אליטיסטית. מהפכה שפותחת את שערי ההנהגה לכולם. לדעת המדרש הכהונה והמלוכה הם מיסודים שמונעים מוביליות חברתית ואילו המיסוד האינטלקטואלי גורם למוביליות חברתית.

 ‏המדרש מזמין אותנו לשאול (ברמה האישית והפוליטית), מה מאפשר מוביליות חברתית ומה מהווה לה חסם?

(להרחבה על המהפכה האנטי-אליטיסטית של חז"ל ראו בין תורה לעבודה)

שבת של שלום, והזדמנויות.