בפרשת שמות מסופר על המיילדות העבריות שבאומץ לב נדיר, לא שעו להוראת הג'נוסייד של פרעה, המלך הכל יכול שבהינף יד עלול לגזור עליהן את מותן כמורדות במלכות, והצילו את ילדי ישראל. על כך אומרת התורה (שמות כ' א'):
וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת.
אברבנאל (דון יצחק אברבנאל, המאות ה15-16, חצי האי האיברי) על הפסוקים האלה מפרש (עניין "המילדות העבריות" תשובות ז'-ח'.):
"ויטב" – רוצה לומר שעשאן נשים טובות וחסידות בלבבות. ועל דרך זה דרשו חז"ל "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים".
לדעת האברבנאל יש נסיבות שהופכות אותנו לאנשים טובים יותר וישנן נסיבות שמרעות אותנו – הופכות אותנו לרעים. אברבנאל מזמין אותנו לחשוב איפה ואיך אנחנו פוגשים נסיבות כאלו אצלנו. האם אנו יכולים לזמן נסיבות שייטיבו אותנו?