נחמת התרנגול

כשאנחנו במצב רוח שפוף. כשחזר לרגע הגשם ואני מתפללת שהוא ישטוף הכל אני מבקשת למצוא נחמה במדרש  פואטי בזוהר לפרשת ויקהל (זהר ויקהל קצ"ה ב'-קצ"ו א'): רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ יוֹשְׁבִים לַיְלָה אֶחָד וּמִתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה טֶרֶם שֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה (לפני חצות). בֵּין כָּךְ קָרָא הַגֶּבֶר. בֵּרְכוּ בְרָכָה. בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, בּא וּרְאֵה, עַד כָּאן […]

כשהאור עולה והחושך יורד

 פרשת תצווה נפתחת בציווי המנורה המנוסח בפרשה שלנו כך (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הזהר אינו יודע את נפשו מהדימוי הטעון העלאת הנר, ובלשונו "סוד הנר". לאחר שהוא מביא סידרה של הסברים על הקשרים השונים בין עולמנו לעולם העליון ובין חלקים תחתונים […]

ספר הכשפים של אשמדאי

  פרשת תרומה נפתחת בציווי (שמות כ"ה ב'): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה – מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. כל אדם מישראל נדרש לשלם כסף לבניית המשכן – להשכנת השכינה בינינו ובתוכנו. על הפסוק הזה מספר הזוהר (זוהר שמות מתורגם קכח א' – קכט א'): בְּסֵפֶר הַכְּשָׁפִים שֶׁלִּמֵּד אַשְׁמְדַאי […]

כשאלהים והזהר מתנגדים לתפילות

דגם מרכבה מהמוזיאון הבריטי, לקוח מויקיפדיה, צולם בידי https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Ealdgyth   רגע לפני קריעת ים סוף, עם העבדים רואה את פרעה על 600 מרכבותיו . לפניו ים ומאחוריו צבא – מהחזקים בעולם. לישראלים אין בכלל צבא בשלב הזה (יהושע יקים את הצבא לאחר מכן כדי להילחם בעמלק ברפידים). למצרים לעומת זאת יש מאות טנקים. לא פלא […]

בצל התנין הגדול

  פרשת בא נפתחת בפסוק (שמות י' א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה. עד לפרשת בא, הלך משה אל פרעה. בפרשה שלנו מְצֻוֶּה משה לבוא אליו, להיכנס למקומו, לנעליו, לראשו. לא רק זאת, מציווי האל משמע שאלהים נמצא במקומו של פרעה ולא במקומו של משה, שכן הוא המזמין את משה לבוא אל פרעה. […]

אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה

  קשה לכתוב בשבועיים האחרונים, ערב השבת חטופים נוספת. כל נושא אחר נראה בעיני דל וחסר חשיבות. ובכל זאת שולחת דברי חיזוק קצרים ביחס לדברים הקשים שקורים פה במקביל.  *** הנאום שנושא אלהים בתחילת פרשת וארא הוא תשובתו של האל, ואפילו תשובתו המתגוננת לטענתו החריפה של משה בסוף פרשת שמות (שמות ה' כ"ב-כ"ג): אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה? […]

סופי הדרכים המה רק געגוע

כל השבוע אני לומדת וכל השבוע הם כמעט חוזרים. ואני מיטלטלת אובדת, בין תקווה לקולות השברים. בהקדשה – לכל האמהות (ובכללן כל הקרובים והאוהבים) שגעגועיהן מלבנים את ליבן, הופכים אותו לפלדה מזהירה, ובד בבד מאיימים להופכו לאפר – אני מבקשת לעיין במבטה של אמו של משה ברך הנולד (שמות ב', ב'-ג'): וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן […]

הארון במצרים

  ספר בראשית מסתיים בפסוק הזה (בראשית נ' כ"ו): וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם. האם זו השורה התחתונה של ספר בראשית? קבורה מצרית? נדמה לי שהזוהר שואל את עצמו את אותה שאלה, ומנסה לתת לארונו של יוסף מובן. כך בוחר הזוהר לסיים את ספר בראשית (זוהר בראשית רנ"א א'): […]

בשם האל

המגמה המרכזית ביותר בקבלה היא להשפיע על העולם העליון – עולמו הנגלה של האל. ובתוך ההשפעה הזו נדמה לי שהתכלית הכי מרכזית ורווחת היא ליצור זיווג בין ספירת תפארת, המכונה גם יעקב, הקב"ה, שמש, וגם אמת לבין השכינה שגם לה כינויים מגוונים אבל במדרש שנעסוק בו הפעם, היא מכונה לבנה. כשהזיווג עולה יפה העולם שלנו […]

המלאכים המלווים אותנו

  פרשת וישלח נפתחת בשליחיו של יעקב לעשיו (בראשית ל"ב ד'-ו'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם.  וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו:  כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הזהר פותח […]