יבוא כל בשר
כששבת חלה בראש חודש אנחנו קוראים את אחת הנבואות האסכטולוגיות המרתקות ביותר בכל ימי דברי הנבואה (ישעיהו ס"ו). הנבואה שחותמת את ספר ישעיהו. נבואה שנראית כאילו נכתבה ממש לימינו אלה. ההפטרה פותחת בנמעני הנבואה וכמו פעמים רבות בדברי הנביאים היא יוצאת כנגד פולחן דתי המנותק מהתנהגות מוסרית (פס' א'-ד'): כֹּה, אָמַר ה'… וְאֶל זֶה אַבִּיט […]
שביתה ותשובה
התורה מסיימת את שיחתו של קין עם אלהים לאחר שרצח את הבל, השיחה בה קיבל את עונשו במילים (בראשית ד' ט"ז): וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'. על כך מספר המדרש (בראשית רבה, כ"ב, י"ג): וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי ה'… רבי חמא בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר: יצא שמח… פגע בו (=פגש אותו) אדם הראשון, אמר […]
בין חובה לעונג
בפרשת ואתחנן משה מתחנן אל הקב"ה להיכנס לארץ ישראל. על כך מספר המדרש התלמודי (בבלי, סוטה, י"ד א'): דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך?! אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ […]
גילו ברעדה – בין תקיעה לתרועה
בפרשת בהעלתך צווה משה רבנו להקים מערכת כריזה ותעמולה – החצוצרות. (במדבר י' א'-י'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף… וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה, וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת. וְתָקְעוּ בָּהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד… וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת. וּבְהַקְהִיל, אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ… וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם […]
על הכבוד והעונג
ספר דברים, הוא נאומו של משה רבנו, מציג את גירסתו להיסטוריה של עם ישראל עד הגעתו לערבות מואב ולכריתת הברית הגדולה שמציע הספר בין ה' לישראל. הסיפור כולו מסופר כך שמשה מזכיר שוב ושוב כמה האל היה טוב אלינו למעט פסוק אחד הפוך ותמוה בפרשת עקב (דברים ח' ג'): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן… המן […]
כשהמדרש טוען שמותר לחלל שבת
כדי להבין את המדרש של השבוע אנחנו זקוקים לשיעור הלכה קצר: סוגיה ידועה בעולמה של ההלכה הוא שאסור לצאת לשיט בספינה בימים הסמוכים לפני שבת, אבל לשלוחי מצוה מותר. זו ברייתא שמופיעה גם בתלמוד הבבלי (שבת י"ט א') וגם בתלמוד הירושלמי (שבת י"ג א'). פוסקי ההלכה שבכל הדורות שואלים למה, ורובם קובעים שזה משום […]
המקום
בפרשת במדבר מצווה עם ישראל להסתדר לפי שבטים סביב אהל מועד (במדבר ב' א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. בהקשר לציווי הזה בוחר התנחומא לדון בהלכות המכונות "תחום שבת" – זהו התחום בו יכול אדם להתהלך בשבת. תחום השבת הוא רדיוס […]
סדרי עדיפויות
בפתח פרשת תצוה מצווה התורה (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מצווה מפורשת שהשמן ממנו מדליקים את המנורה יהיה שמן זית. אולם בגמרא במסכת שבת (כ"א א') שנה רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, אין מדליקין בהן במקדש […]
העבודה כערך והחלטות על סגרים
בפרשת יתרו אנחנו מקבלים את התורה במעמד עשרת הדיברות. מיד עם מתן התורה עולה השאלה מהו היחס בין התורה לחיי החולין. התורה ובעקבותיה חז"ל מתלבטים בכך רבות. ניסוח עשרת הדיברות הוא חד משמעי. העבודה בחיי החול היא ערך שאנו מצווים עליו. ככתוב (שמות כ' ח'-ט'): שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' […]
בין טבע לתרבות
החלק המפורסם ביותר בפרשות וארא-בא הוא עשר המכות. הרבי מגור, בעל ה"שפת אמת" (רבי יהודה אריה ליב אלתר, המאה ה-19), אחד מהוגי החסידות המשפיעים ביותר, בוחר לסכם את עשר המכות בציטוט מסבא שלו, רבי יצחק מאיר אלתר, מייסד חסידות גור, שאמר (השפת אמת לפרשת בא סימן תרל"א): מה שהיה צורך לעשר מכות, להסיר הקליפה והסתר […]