תגית: טראומה

נרות בהרי אררט – טיפול בטראומה

אם התקיפה הלילה באיראן נגעה בעצביכם החשופים, אם כמוני אתם מתקשים להתמודד עם הסלמה במלחמה, עם עוד חרדה, עם גורם טראומה נוסף – מוזמנים ומוזמנות לשמוע סיפור זוהרי לפרשת השבוע, פרשת בהעלתך. פעם אחת, היו היה, בארץ רחוקה רחוקה (הזהר המתורגם, בהעלותך, דף קמ"ט א'): רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ […]

תחיית המתים

בהפטרת חול המועד פסח אנו קוראים את חזון התחיה האולטימטיבי של מסורת ישראל – חזון העצמות היבשות (יחזקאל ל"ז י"א-י"ד): וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם, הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, הִנֵּה אֹמְרִים: יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ – נִגְזַרְנוּ לָנוּ. לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלהים, הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם […]

לא מתייאשים מהגאולה

מדרש תנאי קשה וחריף אודות יציאת מצרים מספר (מכילתא שמות י"ג י"ח): וחמושים עלו – אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות… ואימתי מתו? – בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י', כ"ג) "לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם. (להרחבה על המדרש […]

חג הצעקה – חג האין

"מקרא ביכורים", דהיינו הטקסט שאומר אדם מישראל כשהוא מביא ביכורים לבית המקדש מתואר פרשת כי תבא, ומצוטט בהגדה של פסח כבסיס לסיפור יציאת מצרים (דברים כ"ו ו'-ז'): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה… וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ". על המילה "ונצעק" אומר הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המאה ה19-20, מזרח אירופה-ארץ […]

הגנה

לכבוד ראש חודש ניסן קוראים תמיד את "פרשת החדש", המתארת כיצד מראש החודש הראשון (ניסן) התחילו בני ישראל להתכונן ליציאת מצרים. כבר בראש חודש הם נטלו שה על מנת לשחוט אותו שבועיים אחרי, בערב ליל יציאת מצרים, הוא ערב מכת בכורות. וכך מסבירה התורה (שמות י"ב פס' ז' י"ד): וְלָקְחוּ מִן הַדָּם (של השה), וְנָתְנוּ […]

עת נטיעה באבל

בפרשת קדושים מצווה התורה (ויקרא י"ט כ"ג): וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. המילים "וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" יכולות להיקרא כחלק מהנסיבות של הציווי – אם אתם נמצאים בארץ ונוטעים עצים אז עליכם לשמור על מצוות עורלה שמשמעה האיסור לאכול מפירות העץ […]

השריטות שבנפש

  התורה אוסרת עלינו לשרוט את עצמנו (ויקרא י"א כ"ח): וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'. הימים האלה, שהם בין השואה ליום הזכרון הם ימי "השרט לנפש" הקיבוציים שלנו. כל שריטות הנפש והטראומות, סוגי המתים, סוגי האבל, וסוגי האלימות – מושרים מוסרטים נכתבים ומדוברים. בימים הללו ראוי לזכור את […]

על תגובות אוטומטיות

בפרשת השבוע אנחנו מתחילים לקרוא על מכות מצרים, שכידוע הראשונה מתוכן היא מכת דם. מדרש הגדול (קובץ מדרשים תימני בעריכת הרב דוד בן עמרם עדני, תימן, המאה ה-14) שמשמר מדרשים קדומים רבים שואל (מדרש הגדול, שמות ז' י"ז): מפני מה לקה נילוס תחילה? והוא עונה על כך שלוש תשובות: לפי שהיו פרעה ועבדיו משתחוים לנילוס […]

מה שקרה אחר כך

מה שקרה אחר כך / יעל לוקסמבורג כהנא. אַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר עַל אִמָּא שֶׁל כִּפָּה אֲדֻמָּה. אֵיךְ הִיא טָרְחָה לְהָכִין אֹכֶל לַחֲמוֹתָהּ הַחוֹלָה. אֵיךְ טִפְּלָה בָּהּ בִּמְסִירוּת, לַמְרוֹת שֶׁהִיא לֹא מַעֲרִיכָה כְּלוּם אַף פַּעַם. אֵיךְ חִכְּתָה כָּל הַיּוֹם לְטֵלֵפוֹן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ: "אִמָּא הִגַּעְתִּי, הַכֹּל בְּסֵדֶר." תָּמִיד אָמְרוּ לָהּ שֶׁהִיא שׁוֹמֶרֶת עַל הַיַּלְדָּה יוֹתֵר מִדַּי. […]

טראומה והחלמה גירסת הבעש"ט

לפעמים הפשט הוא תעתוע. לפעמים דווקא המדרש המנותק, הוא פשט שמבהיר את כל הסיפור. אלהים נותן לנח הוראות לבניית התיבה ואגב כך פוקד (בראשית ו', ט"ז): צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ. ברור מאליו שאם מכניסים בני אדם וחיות לתוך תיבה סגורה חייבים לפתוח בה חלון […]