בין ג'יהאד למשתאות
במדרש ידוע מטילה הגמרא פגם במתן התורה שבכתב (שבת פ"ח א'): (שמות י"ט, י"ז) "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא בר יעקב מכאן מודעא (מודעא הוא פגם חוזי המעמיד […]
הופכים עינוי לעונג
התלמוד קושר בין פורים, יום הכיפורים וחג השבועות (פסחים ס"ח ב' מתורגם): דתניא: רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר שיחלקהו – חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים ט"ז, ח') "עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (שם […]
מיסים וביזור הכח
בד"כ איננו שמים לב שפרשת שקלים, הפותחת את פרשת כי תשא, היא המהפכה הראשונה בהיסטוריה הידועה לנו של הפרדת רשויות. כך מצווה התורה (שמות ל', י"א-ט"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
כיפורים – מתן התורה השבורה
מסורת עתיקה מגלה שיום הכיפורים הוא יום מתן לוחות הברית השניים, כמאמר הגמרא (תענית ל' ב'): יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות. ממאמר הגמרא נראה שיום הכיפורים הוא יום סליחה ומחילה בגלל שניתנו בו הלוחות השניים. את הקשר הזה מסביר באורח מטלטל המדרש בשמות רבה (מ"ו א'): אמר רבי אחא: […]
על הכבוד והעונג
ספר דברים, הוא נאומו של משה רבנו, מציג את גירסתו להיסטוריה של עם ישראל עד הגעתו לערבות מואב ולכריתת הברית הגדולה שמציע הספר בין ה' לישראל. הסיפור כולו מסופר כך שמשה מזכיר שוב ושוב כמה האל היה טוב אלינו למעט פסוק אחד הפוך ותמוה בפרשת עקב (דברים ח' ג'): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן… המן […]
ברכה קללה ואיסוף
בשבת חול המועד סוכות קוראים בתורה מפרשת כי תשא את סיום מעשה העגל, ובסופה ציוויים שכבר נכתבו במקומות אחרים ובהם בקיצור נמרץ ציווי על החגים. חג הסוכות נזכר במקומות אחרים בתורה בהרחבה רבה, לעומת זאת הוא נזכר בפרשת כי תשא בארבע מילים בלבד (שמות ל"ד כ"ב): וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אז למה לקרוא דווקא את […]
על הכנת שליחי ציבור
המדרש מספר (שמות רבה, כי תשא, מ' א'): אמרו רבנן: צריך אדם להיות נוטל משל לומר פרקו או אגדתו או מדרשו. בשעה שהוא מבקש לאמרם בצבור לא יאמר הואיל שאני יודע ביפה, כשאכנס לדרוש אני אומר. אמר רבי אחא: מן האלהים אתה למד. כשבקש לומר תורה לישראל אמרה ד' פעמים בינו לבין עצמו עד שלא […]
בין קהילה להנהגה
פרשת ויקהל נפתחת בפסוק (שמות ל"ה א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. הפועל להקהיל נדיר למדי במקרא בכלל ובתורה בפרט והמדרש כמובן עומד על כך מיד, ומפנה אותנו להתקהלויות האחרות שיש בתורה. כך אומר המדרש (מדרש לקח טוב שמות ל"ה): תבוא קהילת משה רבינו, […]