אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
חוק גיוס וקאזיוס בלי
בפרשת חיי שרה מעמיד אברהם מופת של נאמנות למולדת הקשה הזו. לפי ההלכה, ישנן שלש סיבות המתירות יציאה לחו"ל, ומחלוקת היא האם מותר להשתקע בחו"ל לצורכן. הרמב"ם פוסק (הלכות מלכים ומלחמותיהם, ה' ט'): אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ. לעומתו עמדת המהר"ם […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
גוג ומגוג – דיווחי מלחמה
הפטרות חג הסוכות מתארות מלחמה אחת עתידית, מי שהיה אתמול בבית הכנסת שמע את הדיווח של ערוץ 12 על אותה מלחמה. מי שיהיה מחר ישמע את הדיווח של ערוץ 14. בהפטרת החג הראשון של סוכות מספר זכריה (המאה ה5-6 לפנה"ס) על מלחמה מחרידה באחרית הימים בה כל הגויים נאספים להילחם בארץ ישראל. הוא מתאר בפירוט […]
תרעומת המינין
הפסוק, כנראה הכי מפורסם בתורה, אולי אפילו יותר מעשרת הדיברות מופיע מיד אחריהן (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. ואחריו (פס' ו'-ז'): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. נראה שבתקופות קדומות הבין עם ישראל שעלינו לשים על לבבנו […]
חי-רות, בין המלב"ים לפוקו
אחת השאלות הגדולות והשנויות במחלוקת בתולדות המחשבה היהודית היא הקהילה הנדרשת לצורך קבלת התורה, או כינון התורה. שהיא שאלה ששזורה בוויכוח על מהותה של תורה. במובן אחד התורה מכוננת קהילה. היא מהווה הנרטיב והנורמה שיוצרת את הזהות הקהילתית. במובן הזה היהודים הם "עַם הספר" כשהכוונה כמובן היא לספר התורה. אבל בד בבד התורה נוצרת על […]
איך מקבלים את התורה
בעת קריאת מתן תורה אנו קוראים שבני ישראל הלכו להר סיני (שמות י"ט י"ז) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. המדרש התלמודי קורא את הפסוק באופן מאוד ויזואלי ואומר (שבת, פ"ח א'): מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא […]