תנאי מלחמה ובנות צלופחד
שאלת המפתח של פרשת שלח-לך, היא כיצד יוצאים למלחמה בכלל ומלחמה לכיבוש שטח חדש בפרט. הפרשה פותחת בחטא המרגלים. לאחר העונש הכבד המוטל על העם לפיו דור שלם יתפגר במדבר, מתוארת המלחמה היזומה הראשונה בתולדות עם ישראל, המכונה במסורת שלנו "חטא המעפילים" (במדבר י"ד ל"ט-מ"א): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]
כי שתים רעות עשה עמי
בהפטרה לפרשת מסעי קובל ירמיהו (ב', י"ג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. מפשט ההפטרה לא ברור לאיזה "שתיים" הוא מתכוון, שכן לאורך כל הפרק מתואר חטא אחד בלבד, החטא של עבודה זרה. התלמוד הבבלי (תענית ה' א'-ב') מפרש: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. תרתין הוא דהוו?! (שתיים הם עשו?!)… אמר רבי יוחנן: אחת שהיא שקולה כשתים. […]
בין נחלה לתחנה
ספר במדבר מסתיים בסיכום מסעות בני ישראל במדבר ותכנון הנחלות בארץ. בערך חצי פרשה עסוקה בנסיעות (באובססיביות קיצונית. פסוק אחרי פסוק. וגם בחניות. נדמה כי התורה ממש מבקשת להאריך בכח. לאורך כמעט 50 פסוקים). כשהמילים המנחות הן "ויסעו" ו"ויחנו" ובשני הפרקים האחרונים שולט השורש נ.ח.ל. – והתנחלתם, תנחלו, ואין ספור נחלות. מקובל לומר שהפטרת פרשת […]
ביאליק ואנקרי עונים לתנחומא
התורה מתארת באריכות את מסעי בני ישראל במדבר, כמו למשל בפסוקים הללו (במדבר ל"ג כ"ד-כ"ה): וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כך במשך 49 פסוקים, מ"ט שערי שממון, ממקום למקום. ויסעו, ויחנו, בחרדה וממנה. **** שני נושאים מסיימים את הפרשה האחרונה בספר במדבר: הראשון, סיכום המסעות במדבר, והשני, […]
הארץ שנפלה לנו לנחלה
עיקר פרשת מסעי מוקדשת להנחלת ארצנו. כל כך ארצנו שצריך להנחיל אותה בכח הזרוע. נדמה לי שאין אח ורע לאתוס של עם שקורא למולדתו המולדת של עם אחר. אבל כך היא נקראת בתורה שוב ושוב: "ארץ כנען" – הארץ של הכנענים. הסתירה הפנימית הזאת בין הארץ הזו כנחלתנו, (ונחלת ה') בולטת במיוחד בפסוק הזה (במדבר […]