בצל התנין הגדול
פרשת בא נפתחת בפסוק (שמות י' א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה. עד לפרשת בא, הלך משה אל פרעה. בפרשה שלנו מְצֻוֶּה משה לבוא אליו, להיכנס למקומו, לנעליו, לראשו. לא רק זאת, מציווי האל משמע שאלהים נמצא במקומו של פרעה ולא במקומו של משה, שכן הוא המזמין את משה לבוא אל פרעה. […]
כשאלהים הפך קיסר
לפי המסורת, בשביעי של פסח נבקע ים סוף ואמותינו ואבותינו עברו בתוכו בחרבה. למעשה נס קריעת ים סוף הוא הניצחון הסופי של ה' את המצרים. המלחמה של ה' במצרים שהתחילה כשל(ה)טיהם של משה ואהרן גברו על אלו של חרטומי מצריים, המלחמה שהמשיכה בעשרת המכות וביציאת עם ישראל ממצריים מסתיימת בניצחון צבאי מוחץ ובטביעתם של פרעה […]
"דרוש וקבל שכר" – על מין ומגדר
אחד מציוויה של פרשת כי תצא הוא (דברים כ"ב ה'): לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. אם להשתמש באנדרסטייטמנט קיצוני, הפסוק הזה "לא נח" לנו. עבור ליברלים הציווי לשמור על ההבחנה החדה בין ההופעה הנשית להופעה הגברית מלמד על היררכיה. עבור הליברל, ההיררכיה […]
איך פרצה מלחמת אזרחים
לפי המסורת (בסדר עולם) בשבת שלפני פסח שחטו בני ישראל במצרים את הכבשים שהכינו ביום חמישי וסימנו את מזוזות בתיהם בדם כדי שאלהים יפסח על בתיהם (איך הם שחטו בשבת למדרש פתרונים…). על ארועי אותה השבת מספר המדרש (תנחומא (בובר) בא, י"ח): נתכנסו כל הבכורות אצל אבותיהן.אמרו להם: כל מה שאמר משה הביא עלינו.אין אתם […]
הצדקות להחרבת אויב
בשמחתם של בני ישראל על כך שהמצרים טובעים בים הם משוררים (שמות ט"ו ד'): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. כידוע כשבאו המלאכים לשיר על אותו אירוע, גער בהם אלהים (מגילה י' ב', סנהדרין ל"ט ב'): מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? לעומת זאת שירתם של ישראל נכנסה למסורת כאחד […]
אולי נחש אותי נחש
בפרשת וארא מספרת התורה על הקסם בו הופך מטה לתנין (שמות ז' ח'-י"ג): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה […]
מה מצמיח אותנו ומה פחות.
בפרשת שמות מסופר על המיילדות העבריות שבאומץ לב נדיר, לא שעו להוראת הג'נוסייד של פרעה, המלך הכל יכול שבהינף יד עלול לגזור עליהן את מותן כמורדות במלכות, והצילו את ילדי ישראל. על כך אומרת התורה (שמות כ' א'): וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת. אברבנאל (דון יצחק אברבנאל, המאות ה15-16, חצי האי האיברי) על הפסוקים האלה מפרש (עניין […]
האתוס של ספר שמות
לכל יצירה אמנותית ולכל תרבות בכללותה יש אתוסים מכוננים. ספר שמות הוא ספר – יצירה ספרותית, אבל הוא עוסק בכינונה של התרבות שלנו, תרבות שמתחילה בספר הזה מחדש. בספר שמות הופכים בני יעקב לעם ישראל לראשונה. ה' י-ה-ו-ה מתגלה לעולם לראשונה. בהתאמה, הספר מתאר את כינונה של תרבות חדשה המבוססת על יציאה מעבדות לחירות וקבלת […]
אלהים שמתקיים עלינו – שיחה תיאולוגית
פרשת מקץ נפתחת בחלומו של פרעה (בראשית מ"א א'): וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. היאור (לפחות בעיני חז"ל) הוא אלהי מצרים. על כך מעיר המדרש (בראשית רבה פ"ט ד'): אמר רבי יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם – "וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם (בראשית כ"ח י"ג): "וְהִנֵּה ה' נִצָּב […]
מחזון ליעדים
באמצעות פרשנות חלומותיו של פרעה משנה יוסף את הכלכלה המצרית, ולמעשה את כלכלת העולם, למשך אלפי שנים. לפי הסיפור המקראי יוסף מלאים את אדמות מצרים וממציא את כלכלת האריסות. הוא הופך את המצרים לאריסים ומגן עליהם משנות רעב, כמובן שהמחיר הוא אובדן אדמותיהם ותלותם המוחלטת בפרעה – בעל הקרקע. בכל ימי הביניים החקלאות בכל העולם […]