בפרשת מטות מבקשים בני גד ראובן וחצי שבט המנשה ממשה לנחול את עבר הירדן המזרחי ואכן כך קורה (במדבר ל"ב). בכך הופכים השבטים הללו לתפוצה הראשונה של עם ישראל. למעשה עוד בטרם נכבשת המולדת כבר מייצר עם ישראל תפוצה. לא פחות מעניין מכך הוא שכבר בספר יהושע, מיד כשחוזרים שניים וחצי השבטים לעבר הירדן, ברשות יהושע, לאחר שעזרו לשאר השבטים לנחול את ארץ ישראל, יחסי ישראל והתפוצה עולים על שרטון (יהושע כ"ב):

וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשִּׁלֹה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם, אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ בָהּ, עַל פִּי ה', בְּיַד מֹשֶׁה.  וַיָּבֹאוּ אֶל גְּלִילוֹת הַיַּרְדֵּן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיִּבְנוּ בְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה שָׁם מִזְבֵּחַ… וַיִּשְׁמְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר:  הִנֵּה בָנוּ בְנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶל מוּל אֶרֶץ כְּנַעַן… וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה, לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא(!)… וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל בְּנֵי רְאוּבֵן וְאֶל בְּנֵי גָד וְאֶל חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד… מָה הַמַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לָשׁוּב הַיּוֹם מֵאַחֲרֵי ה' בִּבְנוֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ לִמְרָדְכֶם הַיּוֹם בּה'?….   וַיַּעֲנוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, וַיְדַבְּרוּ אֶת רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: …אִם לֹא מִדְּאָגָה מִדָּבָר עָשִׂינוּ אֶת זֹאת, לֵאמֹר:  מָחָר יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם לְבָנֵינוּ לֵאמֹר, מַה לָּכֶם, וְלַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל?  וּגְבוּל נָתַן ה' בֵּינֵנוּ וּבֵינֵיכֶם… אֵין לָכֶם חֵלֶק, בַּה'! וְהִשְׁבִּיתוּ בְנֵיכֶם אֶת בָּנֵינוּ לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת ה'.  וַנֹּאמֶר, נַעֲשֶׂה נָּא לָנוּ לִבְנוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ… כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין דֹּרוֹתֵינוּ אַחֲרֵינוּ, לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה' לְפָנָיו…  וְלֹא יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם מָחָר לְבָנֵינוּ, אֵין לָכֶם חֵלֶק בַּה'.

מדובר בסיפור שהוא לא פחות ממדהים. רק הרגע נעזרו עשרת השבטים בתפוצה על מנת לכבוש את הארץ. עוד לא הגלידו פצעי הקרבות  כבר מתקבצים הישראלים להילחם, פשוטו כמשמעו, בתפוצה מתוך חשדנות כלפי דתיותם של בני הגולה. הישראלים מתאספים בשילה, נכונים לצאת לקרב עד מוות כנגד שניים וחצי השבטים שנלחמו לצדם כתף אל כתף, כי הם בנו מזבח, לעבודת ה'(!). איך הם העיזו לבנות מזבח, שונה מהמרכז הדתי של הישראלים בשילה?! זו וודאי עבודה זרה.

3,000 שנה עברו מאז ומסתבר שהיחס שלנו לתפוצות לא השתנה… ברגע שיש יהודים שגרים מעבר לגבול אנחנו יודעים יפה להיעזר בהם אבל אנחנו חושדים עמוקות בדתיותם.

מדי שבוע נערכת בעזרת ישראל שבכתל המערבי קבלת שבת. מדי חודש נערכת תפילת ראש חודש. אחינו בתפוצות מחכים שנושיט יד לדתיותם ונילחם על מקומה בתוכנו. ואילו אנחנו מתקבצים בשילה, ועם אנשי שילה, ושוקטים על שמרינו כשהם נלחמים באחינו שבגולה…

שבת של שלום ושבת אחים גם יחד.