אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'
לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]
חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
יבוא כל בשר
כששבת חלה בראש חודש אנחנו קוראים את אחת הנבואות האסכטולוגיות המרתקות ביותר בכל ימי דברי הנבואה (ישעיהו ס"ו). הנבואה שחותמת את ספר ישעיהו. נבואה שנראית כאילו נכתבה ממש לימינו אלה. ההפטרה פותחת בנמעני הנבואה וכמו פעמים רבות בדברי הנביאים היא יוצאת כנגד פולחן דתי המנותק מהתנהגות מוסרית (פס' א'-ד'): כֹּה, אָמַר ה'… וְאֶל זֶה אַבִּיט […]
זמן מדבר
רובנו חיים את חיינו בהתאם לדרך בה חונכנו בילדותנו, או כתוצר הרגלים של שנים. אפשר לומר שזו אפילו דרך ההתנהלות של חִבְרוּת (סוציאליזציה) בריא. אבל הרעיון של מתן תורה מציע לנו מהפכה יסודית: באמונה, בדרכי החיים, באורחות המשפט, במיקום של העם, בסדריו, בהנהגתו – בכל דבר. ספר במדבר, ממש כשמו, מלמד שמהפכות אינן נוצרות כשטוב […]
מגאולה להבשלה – בעתה אחישנה
הפטרת פרשת כי תבא מסתיימת בפסוק שכל בוגר החינוך הממ"ד מכיר לפחות את סיומו (ישעיהו ס' כ"ב): הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם – אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. עשרות מדרשים שמגיעים עד הדור הראשון של חכמי יבנה רואים בביטוי "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" הבטחה לגאולה שמועדה לוט בערפל. אם נזכה תוקדם הגאולה – "אֲחִישֶׁנָּה" ואם לא נזכה […]
שירה וחרדה
הפטרת הנחמה של ישעיהו לפרשת שופטים היא שירת חרדה (ישעיהו נ"א – נ"ב): אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא, מְנַחֶמְכֶם.מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת,וּמִבֶּן אָדָם חָצִיר יִנָּתן?וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ,נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ.וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק,כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית.וְאַיֵּה, חֲמַת הַמֵּצִיק… הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם,אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ,אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה,שָׁתִית מָצִית… כֹּה אָמַר […]
נחמה
בעיצומן של "שבע שבתות הנחמה", הפטרות הגאולה שלאחר ט' באב ועד סוף חודש אלול. הפטרת פרשת שופטים נפתחת במילותיו של ישעיהו (ישעיהו נ"א, י"ב): אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם. ישעיהו אינו תמים. הוא יודע שהמציאות הדורשת נחמה היא מציאות קשה (שם פס' י"ז-י"ח): הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי, קוּמִי יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד ה' אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ, אֶת קֻבַּעַת […]
יתנו יקבלו
ספר דברים הוא ספר שמתאר כמעט כלו ברית בין ה' לישראל – חוזה. מתחילת הספר יש את הרקע ההיסטורי לברית. משה מתאר בנאום ארוך את ההיסטוריה של עם ישראל ושלו אישית – כמה הוא ואלהים השקיעו בנו וכמה אנחנו חטאנו. מפרשת עקב מתחילה להיות מוצגת הברית עצמה שעיקרה "יתנו יקבלו. לא יתנו לא יקבלו" כמו […]
משפט וחורבן
לקראת ט' באב אנחנו מסיימים את שלושת השבועות בהן קוראים הפטרות "פורענות" (שבועות המכונים "תלתא דפורענותא" = שלש של פורענויות) – נבואות זעם וחורבן. אלא שהנביאים מלאים במאות נבואות כאלו, לכן עולה שאלת הבחירה. מה משמעות הבחירה דווקא בשלוש הנבואות הללו. איזה סיפור הן מספרות כסדרה המסופרת לנו שבוע אחר שבוע? בשבוע הראשון קראנו […]
ממגמגם לנואם – סיפורו של שינוי
ספר דברים כולו הוא נאום ארוך מפורט ומלא פאתוס של משה רבינו. נאום שנפתח במילים (דברים א' א'): אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה… על הפסוק הזה אומר המדרש (תנחומא, דברים א' ב'): אמרו ישראל: אתמול אמרת (שמות ד' י') "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" ועכשיו אתה מדבר כל כך?! המדרש שואל איך משה המגמגם מצליח לנאום […]