תגית: ישעיהו הנביא

באיזה "איכה" אנחנו

הקריאה בספר דברים תמיד מתחילה בשבוע שחל בו ט' באב. תמיד חשבתי שאמוראי בבל קבעו זאת כך, כדי שההתחלה המתחדשת תתערב עם החורבן הישן. שלא נחווה את זה מבלי זו. מדרש רבה על מגילת איכה פותח בדיוק בעירוב הזה ומתייחס לתיאורו של משה כיצד יצר הנהגה עוד בתחילת המסע במדבר. כשהיה צריך להתמודד עם הריבוי המבורך […]

על הכבוד והעונג

ספר דברים, הוא נאומו של משה רבנו, מציג את גירסתו להיסטוריה של עם ישראל עד הגעתו לערבות מואב ולכריתת הברית הגדולה שמציע הספר בין ה' לישראל. הסיפור כולו מסופר כך שמשה מזכיר שוב ושוב כמה האל היה טוב אלינו למעט פסוק אחד הפוך ותמוה בפרשת עקב (דברים ח' ג'): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן… המן […]

מסורת של צדק חברתי

ספר ויקרא הוא "תורת כהנים" מעורר פעמים רבות אי נחת אצל הקורא המודרני. חלקים גדולים עד מאוד מהספר מוקדשים לעבודת הקורבנות ובכלל לעבודת הכוהנים ותפקידיהם. כבר בפתיחת הספר, בקרבן הראשון המתואר, קרבן עולה, שאדם מביא לרצונו ברור מאוד מה עושה הקורבן (ויקרא א' ג'-ד') וְסָמַךְ (המקריב) יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ,לְכַפֵּר עָלָיו. הקורבן מרצה […]

על דעת המקום

הקדמה קצרה המסורת על חלוקת התנ"ך לפרקים היא נוצרית ומאוחרת. המסורת היהודית הקדומה חילקה את התנ"ך לפסקאות המכונות "פרשות" (פרשת השבוע היא ביטוי מאוחר בהרבה ובכל שבוע יש בכל פרשה הרבה פסקאות כאלו.) פיסקה, שאחריה מתחילה פיסקה חדשה באותה שורה נקראת "פרשה סתומה", ופיסקה שהפיסקה שאחריה מתחילה בשורה חדשה (דהיינו רווח גדול יותר) נקראת פרשה […]

על מחיריהם של ימי זכרון

פרשת אמור נפתחת בפסוק (ויקרא כ"א א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. על כך אומר המדרש (תנחומא לויקרא, כ"א ב'): מה כתיב (=כתוב) למעלה מן העניין (לפני הציווי הזה, ויקרא כ' כ"ז)? "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ […]

מה אכפת לאלהים

פרשת שמיני כוללת רשימה ארוכה של מוצרים מן החי שאסור לנו לאכול המכונה "פרשת מאכלות אסורות". על דיני הכשרות הללו חוזר מדרש תנחומא ושואל: "מה אכפת לו להקדוש ברוך הוא" איך יאכלו ישראל. ובלשון המדרש (תנחומא שמות י"א ח'): וכי מה איכפת לו להקדוש ברוך הוא, בין ששוחט את הבהמה ואוכל, או אם נוחר ואוכל. […]

מסורת של צדק חברתי

ספר ויקרא הוא "תורת כהנים" מעורר פעמים רבות אי נחת אצל הקורא המודרני. חלקים גדולים עד מאוד מהספר מוקדשים לעבודת הקורבנות ובכלל לעבודת הכוהנים ותפקידיהם. כבר בפתיחת הספר, בקרבן הראשון שמתאר הספר, קרבן עולה שאדם מביא לרצונו ברור מאוד מה עושה הקורבן (ויקרא א' ג'-ד') וְסָמַךְ (המקריב) יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ,לְכַפֵּר עָלָיו. הקורבן […]

על ימנים שמאלנים והקמת מקדש

בפרשת תרומה אנחנו שומעים לראשונה על המשכן שאפילו נקרא בפרשה שלנו מקדש. המקדש שיהפוך מאז התורה ועד חורבן בית שני, כאלף שנה (1,500 שנה לפי הספירה המסורתית) למוקד היהדות. המקדש שיהפוך מאז החורבן ועד ימינו אלה לסמל הגדול של חלום הגאולה. כך פותחת פרשת תרומה את ההכנות להקמת המקדש (שמות כ"ה א'-ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה […]

איך רואים את אלהים – סוגיה מדרשית

בפרשת יתרו אנו קוראים את המעמד הגדול והמכונן בתולדות ישראל – מעמד הר סיני. ההפטרה היא לא פחות מסעירה. היא מתארת את נבואת ההקדשה של ישעיהו ומאתגרת את דמות האל עצמו. האל של התורה מפורסם בכך שלא ניתן לראות אותו. כשמשה מבקש לראות את האל עונה לו ה' (שמות ל"ג כ'):  כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם […]

פוליטיקה של מיעוטים

בהפטרת פרשת שמות לפי מנהג אשכנז קוראים את נבואת הפורענות הזו (ישעיהו כ"ז י"א): בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא; עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. הנבואה עוסקת בענפיה הנשברים של אומה המתייבשת בחטאותיה. כל הפירושים מסבירים את מקומן של הנשים בתהליך כדוגמה מובהקת לבני אדם חסרי […]