פוקו, סקסמניאקיות, תורה ומשכן
פרשת במדבר שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה פותחת כידוע בספירת עם ישראל. (במדבר א' א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד… שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. תוצאת הספירה היא 603,550 איש לא כולל בני […]
וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
החלק המוכר ביותר בפרשת שמיני ואחד הסיפורים מרטיטי הלב בתורה הוא מותם של בני אהרן (ויקרא י' א'-ג'): וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת, וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר […]
חירות בין זמן ומקום
מצוות קרבן הפסח נפתחת כך (שמות י"ב א'-י"ד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת… וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ […]
המלאכים המלווים אותנו
פרשת וישלח נפתחת בשליחיו של יעקב לעשיו (בראשית ל"ב ד'-ו'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הזהר פותח […]
אלעזר בן דינאי – היסטוריה ואחריות
טקס עגלה ערופה המופיע בפרשת שופטים הוא מצווה מהתורה שחז"ל בעוז רוח (או עזות מצח, תלוי בעיני המתבונן) ביטלו. כך מתארת המשנה (סוטה ט' ט'): משרבו הרצחנים, בטלה עגלה ערופה, משבא אלעזר בן דינאי, ותחינה בן פרישה, (בן פרישה) היה נקרא, חזרו לקרותו בן הרצחן. לא רק שהמשנה קושרת את ביטול הטקס לתקופה מסויימת היא תולה […]
חי-רות, בין המלב"ים לפוקו
אחת השאלות הגדולות והשנויות במחלוקת בתולדות המחשבה היהודית היא הקהילה הנדרשת לצורך קבלת התורה, או כינון התורה. שהיא שאלה ששזורה בוויכוח על מהותה של תורה. במובן אחד התורה מכוננת קהילה. היא מהווה הנרטיב והנורמה שיוצרת את הזהות הקהילתית. במובן הזה היהודים הם "עַם הספר" כשהכוונה כמובן היא לספר התורה. אבל בד בבד התורה נוצרת על […]
איך מקבלים את התורה
בעת קריאת מתן תורה אנו קוראים שבני ישראל הלכו להר סיני (שמות י"ט י"ז) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. המדרש התלמודי קורא את הפסוק באופן מאוד ויזואלי ואומר (שבת, פ"ח א'): מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא […]
לחזור בתשובתם של רשעים
לכבוד ימי התשובה אני רוצה לשתף בחוויה של "חוזרת בשאלה", כי החוויה הזו פתחה לי פתח להבין באופן עמוק ומחודש את משמעותם של ימי התשובה. כדתיה משמעה של "תשובה" הייתה לקבל על עצמי להקפיד על מצוות שנכשלתי בהן או שלא הקפדתי עליהן מספיק קודם לכן. מצוות שהיו חלק מעולמי הערכי קודם לכן. כ"חוזרת בשאלה" נפתחו […]
עצמי אמיתי עצמי כוזב
פרשת בחקתי נפתחת במילים (ויקרא כ"ו ג'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. על המילים "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" אומר המדרש (ויקרא רבה ל"ה ז'): אמר רבי חנינא בר פפי: אמר להם, אם שמרתם את התורה, הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם. רבי חנינא מודע לכך שהבחירה שלנו מוגבלת. שאנו נתונים בסד של נתונים […]
נתאווה
אחד הגמולים הטובים של פרשת השבוע היא הבטחת הקב"ה שהוא ישכון בתוכנו (ויקרא כ"ו ג', י"א): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… אומר על כך המדרש (תנחומא לויקרא, כ"ו ג'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" מה כתיב (=כתוב) שם? "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם"… שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה […]