לא המתים יהללו יה
במרכזה של פרשת שמיני, עומדת חנוכת המשכן. לאחר שבעה ימי הכנות (המכונים שבעת ימי המילואים) כשירים הכהנים לעבוד את ה' במשכן וכל העם מחכה להתגלות האלהית. למרבה הזוועה העם נחשף לקורבנות הראשונים של קדושת המשכן – נדב ואביהו. בפרשה משה מצווה על המשפחה האבלה להמשיך בסדר העבודה כמתוכנן. תגובתו של אהרן היא (ויקרא י' ג'): […]
על עצמאות משפט וסעודות חלומיות
פרשת שמיני מפרטת את סוגי הבשר שמותר ושאסור לנו לאכול. בהקשר הזה אני מבקשת להביא שני מדרשים המהרהרים בדיני הכשרות וכדרכם של מדרשים מערערים את כל שחשבנו קודם. בילקוט שמעוני (פרשת קדושים רמז תרכו) מובא המדרש המפורסם: אמר רבי אלעזר בן עזריה… שלא יאמר אדם "אי אפשי (=איני יכול) לאכול בשר חזיר". "אי אפשי ללבוש כלאים" […]
נתעלמה ממנו הלכה
בפרשת שמיני, נדב ואביהוא, בני אהרן, מתים מאש ה' בשיא חגיגות הקמת המשכן. טרגדיה נוראית נופלת על המשפחה שאיבדה את שני בניה באותו יום, ברגע בו עלו לגדולה להגשים את ייעודם ככהנים. משה מנצח על פינוי הגופות, על ההודעה למשפחה האבלה ובראשה אהרן. אוסר על אהרן ועל שני בניו הנותרים אלעזר ואיתמר לצאת מאהל […]
על מיסוד וחירות
פרשת תרומה נפתחת בציווי להביא תרומות לבניית המשכן (שמות כ"ה א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. העם מתלהב ובפרשת ויקהל אנחנו שומעים על פרץ של תרומות עד שצריך לבקש מהעם להפסיק (ל"א פס' כ"א-כ"ט, ל"ו ד'-ז'). בעל ההפטרה באירוניה […]
חירות שוויון ואנשים "שאין להם מה להפסיד"
פרשת משפטים נפתחת בחוק המהפכני המגביל את העבדות (שמות כ"א א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. בהתאמה עוסקת ההפטרה בברית שחרור העבדים שהופרה בתקופת ירמיהו הנביא (ירמיהו פרק ל"ד). הימים הם ימי המצור הבבלי על ירושלים בתקופת צדקיהו. מרבית הרי יהודה כבר נחרבו. אנחנו […]
ביתיות וחירות
פרשת משפטים נפתחת במילים (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. הביטוי "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" הוא ייחודי. רש"י מפרש אותו: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה שתיים או שלוש פעמים… (אלא) כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם. הרמב"ן מפרש באורח הפוך: אמר להם משה: הנה נתתי […]
יום המשפחה במלואות שנה לקורונה
בפתח פרשת משפטים מחדשת התורה חידוש מהפכני: את חירותו האפשרית של עבד. זהו חידוש מהפכני משום שהעבדות היא התשתית הכלכלית של העולם העתיק. החובה לשחרר עבד שקולה לרעיון שנצטרך לוותר על מחשבים ואינטרנט (או על מכונות בבית העסק של המהפכה התעשייתית). שחרור העבד אחרי שש שנים משמעו שאינך יכול לבסס את כוחך הכלכלי, בשום צורה על […]
חירות או שירה
במקביל לניצחון הצבאי על פרעה מלך מצרים, ולשירת הים בעקבותיו אנחנו קוראים בהפטרה לפרשת בשלח, על הניצחון הצבאי על יבין מלך חצור ואת שירת דבורה בעקבותיו (שופטים ד'-ה'). לדבורה יש שני תפקידים: היא גם נביאה – דמות דתית – מיסטית. (אנחנו בשלב הנבואה הקדומה), וגם שופטת – מנהיגה אזרחית. היא יושבת בדרום השומרון (בין נחלת […]
אלהים שמתקיים עלינו – שיחה תיאולוגית
פרשת מקץ נפתחת בחלומו של פרעה (בראשית מ"א א'): וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. היאור (לפחות בעיני חז"ל) הוא אלהי מצרים. על כך מעיר המדרש (בראשית רבה פ"ט ד'): אמר רבי יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם – "וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם (בראשית כ"ח י"ג): "וְהִנֵּה ה' נִצָּב […]
על מכירת אנשים ושאר עוולות
ההפטרה לפרשת וישב פותחת בנבואתו של עמוס, בן המאה ה-9 לפנה"ס, (עמוס ב' ו') כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם. מדרשים אין ספור, קובעים בהשראת הפסוק הזה שאחי יוסף מכרו אותו בעבור נעליים. כמו למשל במדרש הזה (ילקוט שמעוני על התורה קמ"ב א'): […]