אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'
לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'
לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]
מיסים וביזור הכח
בד"כ איננו שמים לב שפרשת שקלים, הפותחת את פרשת כי תשא, היא המהפכה הראשונה בהיסטוריה הידועה לנו של הפרדת רשויות. כך מצווה התורה (שמות ל', י"א-ט"ז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר […]
חוסר אמון במערכת המשפט
השאלה הגדולה שאיתה מתמודדת מסכת ראש השנה היא כיצד מבססים מערכת משפטית שמאבדת אמון ציבורי. דרך אחת להבין מהי שאלת המפתח של מסכת – מה שאלת "המטא" שמדריכה אותה, היא לבחון את עריכתה. במה היא פותחת ומסיימת. דרך אחרת היא לבחון את סיפורי המעשה שהיא בוחרת לספר. איפה היה לעורך חשוב לא להסתפק בדיון ההלכתי […]
המקום אשר יבחר ה'
החטיבה שבין פרשת ראה לפרשת כי תבוא היא אגד של מצוות שאנו מצווים לנהוג בהן בארץ אליה עומדים בני ישראל להיכנס. לפני תחילת המצוות הללו מצווה התורה (דברים י"א כ"ט-ל'): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, הֲלֹא הֵמָּה […]
חביבים ייסורים או נהדר שאתה חולה
בפרשת "ואתחנן" משה מצדיק את העובדה שאלוהים ייסר אותנו במדבר וגם את כל הייסורים שאלוהים עוד מתכוון להפיל עלינו במילים (דברים ח' ה'): וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. המדרשים כמובן נדרשים לשאלת הייסורים באריכות רבה. בתוך שלל ההתייחסויות הללו מופיע סיפור שריגש אותי במיוחד. הוא עוסק בהתמודדות עם […]
הערעור על האתוס
פרשת מטות נפתחת בענייני נדרים (במדבר ל' ב'-ג'): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. השאלה המתבקשת היא מה עושים דיני הנדרים והתרתם בפרשת מטות, בספר במדבר. התורה כבר […]
ישראל הושם אין לו זרע
להפטרת פרשת במדבר קוראים את הושע פרק ב' (פס' א'-כ"ב). לפי ספר הושע הוא מנבא בתקופת מלכותו של ירבעם בן יואש מלך ישראל, שעלה לשלטון בשנת 784 לפה"ס. עיקר נבואתו של הושע בכלל ובהפטרה בפרט היא מאבק שוצף ומלא חרון כנגד עבודת הבעלים (פס' י'-י"ט): …וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל… וּפָקַדְתִּי עָלֶיהָ אֶת […]
החגים בתנ"ך
אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]
חירות שוויון ואנשים "שאין להם מה להפסיד"
פרשת משפטים נפתחת בחוק המהפכני המגביל את העבדות (שמות כ"א א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. בהתאמה עוסקת ההפטרה בברית שחרור העבדים שהופרה בתקופת ירמיהו הנביא (ירמיהו פרק ל"ד). הימים הם ימי המצור הבבלי על ירושלים בתקופת צדקיהו. מרבית הרי יהודה כבר נחרבו. אנחנו […]