תגית: תורה

מה טוב בתורה

קל מאוד לסכם את פרשת עקב, היא פרשת המקל והגזר: אם נשמור את המצוות – גזר. ליתר דיוק שפע של גזרים מסוגים שונים. ואם לא נשמור אותן – מקל – בחבטות קשות וכואבות. אפשר לומר שזהו הנושא המרכזי של ספר דברים כולו. ספר שעניינו כריתת ברית עם תגמול וקנס. הפרשה פותחת בצד החיובי של המשוואה (דברים […]

משה והאמנה החברתית

  קרח ועדתו נקהלים על משה ואהרן וטוענים כלפיהם את הטענה הזו (במדבר ט"ז ג'): רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה?' דתן ואבירם אף מחריפים את הטענה (פס' י"ג – י"ד): הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?! אַף לֹא […]

הפוך בה והפוך בה – ספירה ושבטיות

  פרשת במדבר לא מפסיקה לספור את בני ישראל. למעשה היא פוקדת אותם ב-5 מניינים שונים: לשבטים, לדגלים, ללוויים, לבכורות, וללוויים בגילאי עבודה. שתי שאלות גדולות מעלה הפרשה שלנו: מה פתאום סופרים בכלל? ומדוע סופרים פעם שניה? הבעיה המרכזית עם הספירה היא שאסור לספור. האמונה, שספירת אנשים עונשה מגיפה, עתיקה כימיה של התורה עצמה. היא […]

על מסורת ומשפחתיות

אני מבקשת ללמוד שתי מימרות תלמודיות קצרות שעניינן בעיקרו חינוכי ומשפחתי הנוגעות לערב פסח ולערב יום הכיפורים. הגמרא (פסחים ק"ט א') מלמדת: אמרו עליו, על רבי עקיבא: מימיו לא אמר "הגיע עת לעמוד בבית המדרש" חוץ מערבי פסחים וערב יום הכפורים. בערבי פסחים בשביל תינוקות, כדי שלא ישנו. וערב יום הכיפורים כדי שיאכילו את בניהם. […]

שיחה על שברים במסורת

אנו קוראים בהגדה של פסח (בעקבות המכילתא על שמות י"ג י"ד): כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול. מדרש ארבעת הבנים מבוסס על פסוקים המצווים עלינו לספר לילדינו על יציאת מצרים. מסתבר שכל הפסוקים הללו עוסקים במסר שיש להעביר בזמן של שינוי פוליטי קיצוני. ברגע המעבר מהמשבר לעצמאות לאומית בארץ ישראל. עוד […]

מה קיבלנו בסיני?

פרשת בהר נפתחת בתיאור (ויקרא כ"ה א'-ד'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר.  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם… וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'. שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ… וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' על הפסוקים האלה שואל המדרש התנאי הקדום את שאלתו המפורסמת (ספרא, […]

כמעט עבודה זרה

ספר ויקרא מכונה בפי חז"ל (וגם בחקר המקרא המודרני) תורת כהנים. רובו המכריע עוסק בעבודת המקדש (ליתר דיוק המשכן) ועבודת הקורבנות. על הספר דורשת הגמרא (סנהדרין, ק"ג, ב'):  ‏תנו (=שנו) רבנן: מנשה היה שונה חמשים וחמשה פנים בתורת כהנים כנגד שני (=שנות) מלכותו, אחאב שמונים וחמשה, ירבעם מאה ושלשה. שלושת המלכים הרשעים ביותר במסורת היהודית, המלכים […]

שיגרה זה רע?

פתיחתו של ספר ויקרא, וחלק לא מבוטל ממכלול הספר, עוסקים בקורבנות. בעיני רבים מאיתנו (לרבות למשל הרמב"ם) קורבנות זה פרימיטיבי, בעיני אחרים זה משעמם. המדרש מציע שקורבנות הם יסוד התורה כולה. בספרא (קובץ מדרשי הלכה תנאי על ספר ויקרא. מכונה גם "תורת כהנים") על פרשת קדושים מופיע המדרש המפורסם (ספרא ב' ד'):  (ויקרא י"ט, י"ח) […]

כשהתורה טעתה

גיבור פרשת ויקהל הוא בצלאל בונה המשכן, שהתורה מהללת את חוכמתו בסופרלטיבים יוצאי דופן (שמות ל"ה ל'-ל"א): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. על הפסוקים הללו מביאה הגמרא שרשרת מדרשים רדיקליים ביותר (ברכות נ"ה א'). בתחילה היא […]

חוקים חוקה ומערכת המשפט

בתחילת פרשת יתרו, מקים משה בעצת יתרו מערכת משפט, ואז מופיע סיפור מעמד הר סיני שמבחינת מועדו ועניינו ממש מנותק ממה שקדם לו ולא משתלב ברצף העלילתי של הסיפור. מיד אחרי מעמד הר סיני פותחת פרשת משפטים (שמות כ"א א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. החיבור הטבעי של פרשת משפטים אינו למעמד הר סיני (כי […]