מתורת האבות לתורה חדשה
רגע לפני סיום התורה אני חוזרת לפסוק האהוב עלי (דברים ל"ג ד'): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. על הפסוק הזה דורש המדרש (ילקוט שמעוני על התורה, תתקנ"א ל"ב): וכי ממשה אנו אוחזין התורה? והלא אבותינו זכו בה! שנאמר "מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב". שומע אני ירושה לבני מלכים. ירושה לבני קטנים מנין? תלמוד לומר " […]
השורה התחתונה של התורה
כידוע הסיום של ספר מבטא את מה שרצה הסופר להגיד "בשורה התחתונה". "השורה התחתונה" של התורה היא ברכות משה. בפתיחה לברכות מופיע אחד הפסוקים האהובים עלי בתורה (דברים ל"ג ד'): תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. הפסוק הזה מגדיר את התורה. מהי המורשת של "קהילת יעקב"? התורה שציווה לנו משה. ומצידה השני של המשוואה: […]
חי-רות, בין המלב"ים לפוקו
אחת השאלות הגדולות והשנויות במחלוקת בתולדות המחשבה היהודית היא הקהילה הנדרשת לצורך קבלת התורה, או כינון התורה. שהיא שאלה ששזורה בוויכוח על מהותה של תורה. במובן אחד התורה מכוננת קהילה. היא מהווה הנרטיב והנורמה שיוצרת את הזהות הקהילתית. במובן הזה היהודים הם "עַם הספר" כשהכוונה כמובן היא לספר התורה. אבל בד בבד התורה נוצרת על […]
זמן מדבר
רובנו חיים את חיינו בהתאם לדרך בה חונכנו בילדותנו, או כתוצר הרגלים של שנים. אפשר לומר שזו אפילו דרך ההתנהלות של חִבְרוּת (סוציאליזציה) בריא. אבל הרעיון של מתן תורה מציע לנו מהפכה יסודית: באמונה, בדרכי החיים, באורחות המשפט, במיקום של העם, בסדריו, בהנהגתו – בכל דבר. ספר במדבר, ממש כשמו, מלמד שמהפכות אינן נוצרות כשטוב […]
איך מקבלים את התורה
בעת קריאת מתן תורה אנו קוראים שבני ישראל הלכו להר סיני (שמות י"ט י"ז) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. המדרש התלמודי קורא את הפסוק באופן מאוד ויזואלי ואומר (שבת, פ"ח א'): מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא […]
מהי התורה
ניתן לראות בשירת האזינו סיכום אמוני – היסטורי של התורה (אחריה יברך משה את ישראל וזה יהיה מבט לאומי על השבטים ותפקידיהם). אבל השירה של משה היא קשה. רובה מתאר בגידה של ישראל בה' ובגידה של ה' בישראל. לא פלא שהמדרשים מבקשים "סיכומים" משל עצמם. כך למשל המדרש בספרי שמבקש לתת מבט מבני על התורה […]
פורענות או תשובה
בפרשת וילך מגלה אלהים למשה מה יקרה לאחר מותו (דברים ל"א ט"ו-י"ז): וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל, בְּעַמּוּד עָנָן… וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה, וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ… וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא, וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. העם יזנה אחרי אלהים אחרים ויקבל את […]
האמת היא הטוב? הטוב הוא האמת?
מה זה להיות אדם? מה מדריך את המוסר? מהם גבולות התבונה? ומהי דתיות? אלו שאלות תשתית של הפילוסופיה, שבכל הדורות מנסה לענות עליהן. ביומרנות לא מבוטלת ובעיני ביופי ובעומק גדול, מנסה מדרש אחד קטן לחבוק את כל השאלות הללו יחד. בפרשת וילך מסופר שמשה מסיים לכתוב את התורה. מדרש תנחומא על הפרשה מנצל זאת כדי […]
ובחרת בחיים
בפרשת נצבים מצווה התורה (דברים ל' י"ט): הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כמה פסוקים קודם מציגה התורה את הבחירה כך (שם, פס' ט"ו): רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע. אם כך, הברכה והקללה מקבילות […]
המקום אשר יבחר ה'
החטיבה שבין פרשת ראה לפרשת כי תבוא היא אגד של מצוות שאנו מצווים לנהוג בהן בארץ אליה עומדים בני ישראל להיכנס. לפני תחילת המצוות הללו מצווה התורה (דברים י"א כ"ט-ל'): וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, הֲלֹא הֵמָּה […]