השיר הפשוט של הלחם
פרשת אמור עוסקת בהרחבה בקדושתם של הכוהנים ובחובתם להיות קדושים. אבל באמצע היא "מגניבה" פסוק אחד על החובה שלנו לקדש אותם (ויקרא כ"א ח'): וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב. ככלל, התורה לא מרבה לתת נימוקים למצוותיה, אולם בענייננו היא בוחרת לנמק את מצוות קידוש הכוהנים. באופן מפתיע, הנימוק איננו בשל כך שהם מקשרים […]
כשאת אומרת אור למה את מתכוונת
תובנות מבית הבד הקדום במדרש ובשירה. פרשת תצווה נפתחת במילים (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. נדמה שהביטוי החריג למנורה "נֵר תָּמִיד" מבטא באופן הפיוטי ביותר את המנורה כסמל. אפשר לאהוב את המזבח בו מתכפרים עוונותיהם של ישראל ואפשר להזדעזע ממרחץ הדמים המתרחש […]
חירות או שירה
במקביל לניצחון הצבאי על פרעה מלך מצרים, ולשירת הים בעקבותיו אנחנו קוראים בהפטרה לפרשת בשלח, על הניצחון הצבאי על יבין מלך חצור ואת שירת דבורה בעקבותיו (שופטים ד'-ה'). לדבורה יש שני תפקידים: היא גם נביאה – דמות דתית – מיסטית. (אנחנו בשלב הנבואה הקדומה), וגם שופטת – מנהיגה אזרחית. היא יושבת בדרום השומרון (בין נחלת […]
מה שחשבתי תהום היה שער
את שבת פרשת בשלח, הידועה כ"שבת שירה", אני אוהבת להקדיש לשירה. המדרש מתאר (שמות רבה כ"ג י"א): כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות. לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת? כך הן. הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות…. אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו… באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר […]
שירה ומסורת
שבת פרשת בשלח מכונה "שבת שירה" משום שקוראים בה את שירת הים ובהפטרה את שירת דבורה. בחרתי שיר שאני אוהבת במיוחד, שעוסק בסוג של מעמד הר סיני, כפתיחה למחשבה על השאלה מה אנו מעבירים לילדינו או מהי מסורת. שני ריחות הברית / רחלי אברהם "תָּמִיד תִּדְאֲגִי שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלְּךָ יִהְיֶה רֵיחַ שֶׁל אֹכֶל", אָמְרָה לִי אִמָּא, […]
על פלורליזם
כבר בתחילת שליחותו של משה מספרת התורה כי אלהים מפגיש בין משה לאהרן. אחרי עשרות שנים בהן שהה משה בבית פרעה ובמדיין, שומע אהרן את צו האל ללכת אל משה, והוא הולך. ממש באותה עת משה חוזר למצרים – וכך הם נפגשים בדרך, בדיוק ב"ְּהַר הָאֱלֹהִים". ובלשונה של התורה (שמות ד' י"ט, כ"ו): וַיֹּאמֶר ה' […]
החיים המוות והאבלים
פרשת ויחי מתארת בפרוטרוט את מות יעקב – הן את הרגעים לפני מותו והן את העיסוק בחניטתו, אבלו וקבורתו – פירוט שלא מצאנו לגבי אף אחד מגיבורי המקרא האחרים. נראה שספר בראשית שהכריז על עצמו (בראשית ה' א'): "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" ופתח בבריאה, מבקש לסיים מבחינה תמטית בעיסוק במוות. נדמה שמבנה הספר מבקש ללמד […]
"חזרת פתאום" – על פיוס משפחתי
פסוקי פרשת ויגש כל כך מרגשים, ומלמדים אותנו משהו כל כך עמוק על איחוי שברים במשפחה ועל ריפויים, שאיני יודעת אם נכון בכלל לדרוש אותם. אני מבקשת להתמקד במפגש בן שני פסוקים. גיבורי המפגש הם יעקב ויוסף שלא התראו כבר 17 שנה. שניהם, מנקודת מבטם הסובייקטיבית, חוו בגידה הדדית כה חריפה, שספק אם יכול להימצא […]
דינמיקה של התעללות במשפחה
בהפטרה לפרשת חקת מסופר סיפורו של יפתח הגלעדי. ההפטרה מספרת את תולדות חייו של יפתח עד נצחונו את בני עמון, אולם עוצרת לפני מימוש הנדר שלו כלפי בתו. "בנות דינה" קבוצה של רבות רפורמיות שהחלה לעסוק בהשמעת קול רבני, בעיקר כנגד פגיעות מיניות, הציעה לציין את שבת פרשת חקת כ"ש-בת יפתח" בה יעסקו באלימות של […]
על זקנה וצדק
בין פרשת חיי שרה להפטרתה קושר בראש ובראשונה מטבע הלשון "זָקֵן בָּא בַּיָּמִים": וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (בראשית כ"ד א') וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים (מלכים א' א' א') הביטוי הזה מופיע בכל התנ"ך רק לגבי שלושה אנשים: אברהם, יהושע ודוד כשבפסוק על אברהם מתארת התורה בפעם הראשונה זקנה. על הקשר הזה בין זקנתו של […]