מגאולה להבשלה – בעתה אחישנה
הפטרת פרשת כי תבא מסתיימת בפסוק שכל בוגר החינוך הממ"ד מכיר לפחות את סיומו (ישעיהו ס' כ"ב): הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם – אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה. עשרות מדרשים שמגיעים עד הדור הראשון של חכמי יבנה רואים בביטוי "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה" הבטחה לגאולה שמועדה לוט בערפל. אם נזכה תוקדם הגאולה – "אֲחִישֶׁנָּה" ואם לא נזכה […]
מה טוב בתורה
קל מאוד לסכם את פרשת עקב, היא פרשת המקל והגזר: אם נשמור את המצוות – גזר. ליתר דיוק שפע של גזרים מסוגים שונים. ואם לא נשמור אותן – מקל – בחבטות קשות וכואבות. אפשר לומר שזהו הנושא המרכזי של ספר דברים כולו. ספר שעניינו כריתת ברית עם תגמול וקנס. הפרשה פותחת בצד החיובי של המשוואה (דברים […]
לאן נעלם אלהים
השאלה לאן נעלם אלהים, היא השאלה שממלאת את לבנו בט' באב, שמכה בנו ברגעי כאב וצער, שעולה כשאנו חשים נרדפים ומושפלים. בשאלה הזו עוסקים באינטנסיביות רבה המדרשים לפרשת ואתחנן, בשל הפתיחה הקשה והעצובה של הפרשה (דברים ג' כ"ג-כ"ו): וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ […]
מה ששירתו ידי – שכחתי
פרשת חקת נפתחת במצוות פרה אדומה. אותה פרה מיוחדת, שאבותינו השקיעו בה הון תועפות, ששוחטים אותה, שורפים את אפרה ובאפר הזה מטהרים את הטמאים – ובמילותיה של התורה (במדבר י"ט ב'-ט'): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר:דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה… וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ […]
כשמחבבים מונים – ימי הולדת, ימי נישואין ועוד.
ספר במדבר נפתח במצווה לספור את בני ישראל (במדבר א' א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. רש"י פותח את פירושו לספר במדבר (על פסוק א') במילים: מתוך חיבתן […]
על דעת המקום
הקדמה קצרה המסורת על חלוקת התנ"ך לפרקים היא נוצרית ומאוחרת. המסורת היהודית הקדומה חילקה את התנ"ך לפסקאות המכונות "פרשות" (פרשת השבוע היא ביטוי מאוחר בהרבה ובכל שבוע יש בכל פרשה הרבה פסקאות כאלו.) פיסקה, שאחריה מתחילה פיסקה חדשה באותה שורה נקראת "פרשה סתומה", ופיסקה שהפיסקה שאחריה מתחילה בשורה חדשה (דהיינו רווח גדול יותר) נקראת פרשה […]
על ציונות וגאולה
ההפטרה לשבת חנוכה היא נבואה המעמידה את הציונות (של שיבת ציון) באור משיחי – גאולי, ומיועדת ליהושע הכהן ולזרובבל המנהיג המדיני, מנהיגי הדור הראשון לשיבת ציון. בהפטרה קורא זכריה (זכריה ג' ח'): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח! כל הפרשנים מסכימים שצמח הוא […]
על מוביליות חברתית
פרשת תרומה עוסקת בהקמת המשכן וכליו ומצווה לעטר את ארון הברית, את המזבח, ואת שלחן לחם הפנים בזר עשוי זהב (שמות כ"ה, כ"ד): וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. על כך דורשת הגמרא (יומא ע"ב ב'): אמר רבי יוחנן שלשה זרים הן: של מזבח ושל ארון ושל שלחן. של מזבח – זכה אהרן ונוטלו . המזבח מיועד […]
ביתיות וחירות
פרשת משפטים נפתחת במילים (שמות כ"א, א'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. הביטוי "אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" הוא ייחודי. רש"י מפרש אותו: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה שתיים או שלוש פעמים… (אלא) כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם. הרמב"ן מפרש באורח הפוך: אמר להם משה: הנה נתתי […]
געגועים לגילויים
בפרשת שמות משה עומד מול הסנה הבוער ואלהים מצווה אותו (שמות ג' ה'): וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם. שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. על כך מעיר המדרש (שמות רבה ב' ו'): "שַׁל נְעָלֶיךָ" כל מקום שהשכינה נגלית אסור בנעילת הסנדל וכן ביהושע (יהושע ה' ט"ו) "שַׁל נְעָלֶיךָ" (כשיהושע […]