העתיד שייך לפסיכולוגיה החיובית
פרשת צו מחדשת את קרבן התודה. על כך אומר המדרש (ויקרא רבה ט' ז'): רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא: לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל. קרבן התודה מקביל לברכת "הגומל" שלנו. כשאדם חש שנעשה לו נס, או שהוא היה במצב מסוכן וניצל ממנו עליו להקריב קרבן תודה. ככלל […]
בין פייק ניוז לקריסת מערכת המשפט
לעיתים קרובות אני לומדת תורה כמעשה של אסקפיזם ממאורעות היומיום, אבל הפטרת שבת הגדול כאילו נכתבה על מצבנו ברגע זה ממש, על השבר שבו כולנו מצויים. כך מזהיר אותנו מלאכי (מלאכי ג' כ"ג-כ"ד): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל […]
כשהתורה טעתה
גיבור פרשת ויקהל הוא בצלאל בונה המשכן, שהתורה מהללת את חוכמתו בסופרלטיבים יוצאי דופן (שמות ל"ה ל'-ל"א): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. על הפסוקים הללו מביאה הגמרא שרשרת מדרשים רדיקליים ביותר (ברכות נ"ה א'). בתחילה היא […]
קדושה גדולה פוליטיקת זהויות קטנה
נפתח בהקדמה הלכתית קצרה בענייני תרומה לצורך הבנת המדרש של השבוע. המשנה (שקלים ד' ד') מתארת: מותר תרומה מה היו עושין בה? ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר.. מותר התרומה לכלי שרת. רבי עקיבא אומר… מותר התרומה לקיץ המזבח… המשנה מלמדת שהמקדש מתנהל לפי סעיפי תקציב מפורטים. הסעיף הקרוי "מותר תרומה" הוא […]
על מוביליות חברתית
פרשת תרומה עוסקת בהקמת המשכן וכליו ומצווה לעטר את ארון הברית, את המזבח, ואת שלחן לחם הפנים בזר עשוי זהב (שמות כ"ה, כ"ד): וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב. על כך דורשת הגמרא (יומא ע"ב ב'): אמר רבי יוחנן שלשה זרים הן: של מזבח ושל ארון ושל שלחן. של מזבח – זכה אהרן ונוטלו . המזבח מיועד […]
התורה כחגיגה או כתביעה
הפטרת שמחת תורה היא הטקסט היהודי הראשון שהופך את לימוד התורה לערך מכונן שאין לו שיעור (יהושע א' ח'): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. השאלה שמטרידה את חז"ל היא איך הופכים מטלה אינטלקטואלית, לערך ציבורי לכל שדרות הציבור, כשברור להם שלעולם לא תהיה חברה בה כולם ילמדו יומם ולילה. השאלה […]
האתוס של ספר שמות
לכל יצירה אמנותית ולכל תרבות בכללותה יש אתוסים מכוננים. ספר שמות הוא ספר – יצירה ספרותית, אבל הוא עוסק בכינונה של התרבות שלנו, תרבות שמתחילה בספר הזה מחדש. בספר שמות הופכים בני יעקב לעם ישראל לראשונה. ה' י-ה-ו-ה מתגלה לעולם לראשונה. בהתאמה, הספר מתאר את כינונה של תרבות חדשה המבוססת על יציאה מעבדות לחירות וקבלת […]
אלהים שמתקיים עלינו – שיחה תיאולוגית
פרשת מקץ נפתחת בחלומו של פרעה (בראשית מ"א א'): וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. היאור (לפחות בעיני חז"ל) הוא אלהי מצרים. על כך מעיר המדרש (בראשית רבה פ"ט ד'): אמר רבי יוחנן הרשעים מתקיימין על אלהיהם – "וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" אבל הצדיקים אלהיהם מתקיים עליהם (בראשית כ"ח י"ג): "וְהִנֵּה ה' נִצָּב […]
מחוייבות אישית
בפרשת וישלח מספרת התורה (בראשית ל"ג ב'): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם… וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר. על כך דורשת הגמרא ( שבת, ל"ג, ב'): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם ואמר רב: שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר אמר רב: מטבע תיקן להם. ושמואל אמר: שווקים תיקן להם. ורבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם. […]
מלחמות על זהות
חז"ל עוסקים במאבק המיתי כמעט שבין עשיו ליעקב. כיוון שחז"ל זיהו את עשיו עם רומא ובהמשך עם הנצרות, הרי לעמדתם זהו מאבק נצחי וקיומי, בעל שובל היסטורי ארוך ועקוב מדם. כך מסבירים חז"ל את ראשית המאבק – על הפסוק המתאר את הריונה של רבקה (בראשית כ"ה כ"ב): וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ. וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?! […]