חוק גיוס וקאזיוס בלי
בפרשת חיי שרה מעמיד אברהם מופת של נאמנות למולדת הקשה הזו. לפי ההלכה, ישנן שלש סיבות המתירות יציאה לחו"ל, ומחלוקת היא האם מותר להשתקע בחו"ל לצורכן. הרמב"ם פוסק (הלכות מלכים ומלחמותיהם, ה' ט'): אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם אלא ללמוד תורה או לישא אשה או להציל מן העכו"ם ויחזור לארץ. לעומתו עמדת המהר"ם […]
ונתנה תוקף
איני יודעת איזו דמות תהיה לראש השנה בשנה זו. החג שבו לא נוכל להיפגש עם הורינו, אחינו וילדינו, אבל כן נוכל להיפגש עם אנשי קהילתנו בבית הכנסת. החג שבו נאמר יחד בציבור תפילה קצרה יותר. תפילה שלא תכלול את פיוטיו של החג, המעניקים לתפילה את טעמה המיוחד אבל גם בהיעדרם לא ניתן לחמוק מאימת החוויה […]
כי שתים רעות עשה עמי
בהפטרה לפרשת מסעי קובל ירמיהו (ב', י"ג): כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. מפשט ההפטרה לא ברור לאיזה "שתיים" הוא מתכוון, שכן לאורך כל הפרק מתואר חטא אחד בלבד, החטא של עבודה זרה. התלמוד הבבלי (תענית ה' א'-ב') מפרש: כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי. תרתין הוא דהוו?! (שתיים הם עשו?!)… אמר רבי יוחנן: אחת שהיא שקולה כשתים. […]
כנגד הסליחה
יום הכיפורים הוא יום הסליחה. אנו מבקשים שהאל יסלח לנו. אנו נדרשים לבקש סליחה זה מזו. אנו מצווים לסלוח. האם אכן הכל ראוי לסליחה? האם עלינו למחול לכל אחד על כל דבר? האם מי ששדד או היכה באכזריות או אנס ראוי לסליחה? ומה עם מי שפגע בערכים הבסיסיים ביותר שלנו? מי שהפיץ והנחיל רשעות? המורכבות של […]
הכשלון הפופוליסטי של שאול
הפטרת פרשת זכור מתארת סיפור עצוב במיוחד. סיפור ההכרעה על חורבנה הטראגי של מלכות שאול. שאול לא מצליח להביס את האיום העמלקי על אף שהוא מנצח את עמלק בקרב. כששאול מנסה להסביר מה קרה לו, מדוע הוא נכשל, הוא מסביר לשמואל (שמ"א ט"ו כ"ד): חָטָאתִי, כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי ה' וְאֶת דְּבָרֶיךָ: כִּי יָרֵאתִי אֶת הָעָם […]
מחיריו של "כור ההיתוך"
הפטרת פרשת החודש מזמנת סוגיה תלמודית מרתקת ואקטואלית במיוחד על ההתייחסות לנרטיבים חולקים בתוך חברה. אולם לצורך הבנת הסוגיה נדרשת הקדמה טכנית מעט על ההפטרה. (יחזקאל מ"ה). יחזקאל היושב בגלות בבל חולם על מקדש מתוקן ופולחן ראוי. בהפטרת החודש הוא מתאר את החגים במקדש. אולם למרבה ההפתעה יחזקאל אינו מכיר את יום הכיפורים (גם לא את […]
על תפילה ושותפות
בפרשת בחקתי מבטיחה התורה (ויקרא כ"ו ג'-ו'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… על הפסוקים הללו יש מדרש כמעט זהה בויקרא רבה ובבראשית רבה, שניהם מדרשים אמוראיים, שמספרים על המתנות שאלהים נתן ונותן לנו. אלא שבבראשית רבה מוצמד לפסוק סיפור שנעדר מויקרא רבה. וזו הגירסה […]
אוכלי נבלות וטרפות
בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]
העתיד שייך לפסיכולוגיה החיובית
פרשת צו מחדשת את קרבן התודה. על כך אומר המדרש (ויקרא רבה ט' ז'): רבי פנחס ורבי לוי ורבי יוחנן בשם ר' מנחם דגליא: לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל. קרבן התודה מקביל לברכת "הגומל" שלנו. כשאדם חש שנעשה לו נס, או שהוא היה במצב מסוכן וניצל ממנו עליו להקריב קרבן תודה. ככלל […]
בין פייק ניוז לקריסת מערכת המשפט
לעיתים קרובות אני לומדת תורה כמעשה של אסקפיזם ממאורעות היומיום, אבל הפטרת שבת הגדול כאילו נכתבה על מצבנו ברגע זה ממש, על השבר שבו כולנו מצויים. כך מזהיר אותנו מלאכי (מלאכי ג' כ"ג-כ"ד): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל […]
