תנאי מלחמה ובנות צלופחד
שאלת המפתח של פרשת שלח-לך, היא כיצד יוצאים למלחמה בכלל ומלחמה לכיבוש שטח חדש בפרט. הפרשה פותחת בחטא המרגלים. לאחר העונש הכבד המוטל על העם לפיו דור שלם יתפגר במדבר, מתוארת המלחמה היזומה הראשונה בתולדות עם ישראל, המכונה במסורת שלנו "חטא המעפילים" (במדבר י"ד ל"ט-מ"א): וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. […]
פוקו, סקסמניאקיות, תורה ומשכן
פרשת במדבר שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה פותחת כידוע בספירת עם ישראל. (במדבר א' א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד… שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. תוצאת הספירה היא 603,550 איש לא כולל בני […]
עגלה ערופה – פוליטיקה שפה ושירה
בפרשת שופטים מצווה התורה על מצוות "עגלה ערופה" (דברים כ"א א'): כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ. פרשת "עגלה ערופה" פותחת בסיטואציה שנמצא הרוג שאין יודע מי הרג אותו. מאותו רגע מתחיל טקס מורכב שבו זקני העיר כוהניה ולווייה ומבצעים טקס כפרה על מותו של […]
נמלים
כשהייתי בת 8 חלמתי להיות חוקרת חיות כשאהיה גדולה. התחלתי מקיני הנמלים המרובים במגרש ליד ביתנו. ליום הולדתי ביקשתי וקיבלתי מצלמה פנקס ועפרון, והתכוונתי להשתמש באלו למעקב מסודר. כנראה שהתמדתי היתה (מאז ומעולם) נמוכה מסקרנותי כך שלא יצא רבות ממחקרי. כשהייתי בת 12 היה ערב כיתה ובמסגרתו משחק משימות. אחת המשימות היתה לאסוף כמה נמלים […]
כשאלהים הפך קיסר
לפי המסורת, בשביעי של פסח נבקע ים סוף ואמותינו ואבותינו עברו בתוכו בחרבה. למעשה נס קריעת ים סוף הוא הניצחון הסופי של ה' את המצרים. המלחמה של ה' במצרים שהתחילה כשל(ה)טיהם של משה ואהרן גברו על אלו של חרטומי מצריים, המלחמה שהמשיכה בעשרת המכות וביציאת עם ישראל ממצריים מסתיימת בניצחון צבאי מוחץ ובטביעתם של פרעה […]
חי-רות, בין המלב"ים לפוקו
אחת השאלות הגדולות והשנויות במחלוקת בתולדות המחשבה היהודית היא הקהילה הנדרשת לצורך קבלת התורה, או כינון התורה. שהיא שאלה ששזורה בוויכוח על מהותה של תורה. במובן אחד התורה מכוננת קהילה. היא מהווה הנרטיב והנורמה שיוצרת את הזהות הקהילתית. במובן הזה היהודים הם "עַם הספר" כשהכוונה כמובן היא לספר התורה. אבל בד בבד התורה נוצרת על […]
קרבן תמיד בין מיצרי הקנאות
פרשת פנחס מסתיימת בתיאור מעגל השנה מנקודת מבט מקדשית. התורה פותחת בקרבן התמיד המוקרב יום יום, עוברת לקרבנות המתווספים מדי שבת ומדי ראש חודש, ומסיימת בקרבנות המתווספים בחגים. אלא שהפתיחה בקרבן התמיד מיותרת. שכן כבר הצטווינו עליו בספר שמות בפרשת תצווה (שמות כ"ט ל"ח-מ"ד) וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד… […]
בין תורה לכהונה – קרעים ואיחויים
בפרשת קרח מצווה אהרן להישמר בעבודת המקדש (במדבר י"ח ז'): וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם, עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם… מדרש ההלכה התנאי מספר לנו על היישום של הפסוק הזה, הלכה למעשה גם לאחר החורבן (ספרי במדבר י"ח ז' סי' יד): וכבר נשתהה רבי טרפון לבא לבית המדרש. אמר לו רבן […]
שמואל IN משה OUT
ההפטרה לפרשת קרח (שמואל א', י"א, י"ד- י"ב, כ"ב) עוסקת בפרידת שמואל מהעם ובהמלכתו הסופית של שאול. במרכזה נאום של שמואל לעם. בחלק הראשון של הנאום הוא מסכם את הנהגתו ובחלק השני הוא פורט את התנגדותו למלוכה. את הקשר בין קרח לשמואל מסביר המדרש (תנחומא ט"ז ה'): וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות הזו? אלא עינו […]
גבולות הפלורליזם שלנו
משה מתקשה בהנהגת העם לבדו, ולכן בפעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל, בפרשת בהעלותך, מתמנה הנהגה לעם (במדבר י"א, ט"ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו… על הפס' הזה אומר הרמב"ן: …וצוה המספר הזה בשופטי ישראל כי המספר הזה יכלול כל הדעות בהיותו […]