הפוך בה והפוך בה – ספירה ושבטיות
פרשת במדבר לא מפסיקה לספור את בני ישראל. למעשה היא פוקדת אותם ב-5 מניינים שונים: לשבטים, לדגלים, ללוויים, לבכורות, וללוויים בגילאי עבודה. שתי שאלות גדולות מעלה הפרשה שלנו: מה פתאום סופרים בכלל? ומדוע סופרים פעם שניה? הבעיה המרכזית עם הספירה היא שאסור לספור. האמונה, שספירת אנשים עונשה מגיפה, עתיקה כימיה של התורה עצמה. היא […]
סיפורם של שבטים
ספר במדבר המכונה "חומש הפקודים" על שום נטייתו לספור את עם ישראל שוב ושוב הוא בראש ובראשונה "ספר השבטים". במובן הזה הספר מתאר את חיינו הציבוריים ואת הפוליטיקה שלנו יותר מכל ספר מקראי אחר. הספר נפתח בספירת בני ישראל. אלא שבני ישראל נספרו כבר בפרשת כי תשא בספר שמות. המספר הוא זהה בשתי הספירות. יש […]
הכשלון הפופוליסטי של שאול
הפטרת פרשת זכור מתארת סיפור עצוב במיוחד. סיפור ההכרעה על חורבנה הטראגי של מלכות שאול. שאול לא מצליח להביס את האיום העמלקי על אף שהוא מנצח את עמלק בקרב. כששאול מנסה להסביר מה קרה לו, מדוע הוא נכשל, הוא מסביר לשמואל (שמ"א ט"ו כ"ד): חָטָאתִי, כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי ה' וְאֶת דְּבָרֶיךָ: כִּי יָרֵאתִי אֶת הָעָם […]
כנגד הממלכתיות
את מצוות זכר מחיית עמלק (הנקראת בפרשת זכור ובפרשת כי תצא) מתארת התורה כך (דברים כ"ה י"ז-י"ט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה […]
הצער בהגשמת חלומות
פרשת אמור היא גולת הכותרת של ספר תורת כהנים הוא ספר ויקרא. היא הפרשה האחרונה בספר ויקרא שמתייחסת למשכן והיא מתארת בפרוטרוט את עבודת הכוהנים. בהתאם, ההפטרה היא מיחזקאל, פרק מ"ד. הפרק הוא חלק מחזון הגאולה המקדשי של יחזקאל (שחי לאחר חורבן בית ראשון בגלות בבל) ומתמקד במצוות המיוחדות לכוהנים ובתפקידם. אולם יחזקאל אינו חוזה […]
חטאים של מנהיגים פוליטיים
פרק ד' בספר ויקרא עוסק באנשים שחוטאים בטעות. כהן, נשיא, כל העדה יחד וגם כל אחד מאיתנו. ככלל, סבורה התורה שיכול להיות שיקרה שמישהו יחטא (פס' ג') אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, (פס' י"ג) וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, (פס' כ"ז) וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא. אבל לגבי הנשיא – הוא המנהיג הפוליטי של העם – אומרת […]
מין בשאינו מינו
פרשת ויקהל מתארת באריכות רבה את הוראות בניית המשכן. מדרש תנחומא פותח את פירושו לפרשת ויקהל כך (תנחומא ל"ה א'): (שמות ל"ה ל') "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה". ילמדנו רבנו: עד כמה חייב אדם המטפל בכלאים? כך תני רבי שמעון בר יוחאי: ובגד כלאים […]
בין קהילה להנהגה
פרשת ויקהל נפתחת בפסוק (שמות ל"ה א'): וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. הפועל להקהיל נדיר למדי במקרא בכלל ובתורה בפרט והמדרש כמובן עומד על כך מיד, ומפנה אותנו להתקהלויות האחרות שיש בתורה. כך אומר המדרש (מדרש לקח טוב שמות ל"ה): תבוא קהילת משה רבינו, […]
על מיסוד וחירות
פרשת תרומה נפתחת בציווי להביא תרומות לבניית המשכן (שמות כ"ה א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. העם מתלהב ובפרשת ויקהל אנחנו שומעים על פרץ של תרומות עד שצריך לבקש מהעם להפסיק (ל"א פס' כ"א-כ"ט, ל"ו ד'-ז'). בעל ההפטרה באירוניה […]
על ימנים שמאלנים והקמת מקדש
בפרשת תרומה אנחנו שומעים לראשונה על המשכן שאפילו נקרא בפרשה שלנו מקדש. המקדש שיהפוך מאז התורה ועד חורבן בית שני, כאלף שנה (1,500 שנה לפי הספירה המסורתית) למוקד היהדות. המקדש שיהפוך מאז החורבן ועד ימינו אלה לסמל הגדול של חלום הגאולה. כך פותחת פרשת תרומה את ההכנות להקמת המקדש (שמות כ"ה א'-ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה […]