בהעלתך את הנרות – הותר לפרסום
אנו בתקופת העלאת נרות – עוד נר נשמה ועוד נר נשמה. גם הבקר "הותר לפרסום". מסתבר שישנם עשרות שירי "הותר לפרסום" שהולידה המלחמה הזו. אני מבקשת להביא מתוכם שלושה שמתכתבים עם מדרשי פרשת בהעלותך. הקינה המדרש (תנחומא, במדבר ח' ג') מתאר את הולדתם של נרות הנשמה: שנמשלו נפשותיכם כנר, שנאמר (משלי כ' כ"ז) […]
ביאליק ואנקרי עונים לתנחומא
התורה מתארת באריכות את מסעי בני ישראל במדבר, כמו למשל בפסוקים הללו (במדבר ל"ג כ"ד-כ"ה): וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כך במשך 49 פסוקים, מ"ט שערי שממון, ממקום למקום. ויסעו, ויחנו, בחרדה וממנה. **** שני נושאים מסיימים את הפרשה האחרונה בספר במדבר: הראשון, סיכום המסעות במדבר, והשני, […]
משל פוליטי – על כריזמה ופלגנות
ספר במדבר הוא הספר על הפוליטיקה שלנו. ספר על הנהגה שמורכבת מקואליציות שונות שחוברות זו לזו וזו כנגד זו. המדרש לפרשת חקת מתאר את משבר האמון הפוליטי שנוצר בשל מאבקים חריפים ובלתי פוסקים על ההנהגה השלטת. המדרש מתייחס למשבר מותו של אהרן. בפשט הכתובים נראה שאהרן הוא מנהיג אהוד יותר ממשה. נראה שבמשה אלהים […]
על מחיריהם של ימי זכרון
פרשת אמור נפתחת בפסוק (ויקרא כ"א א'): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. על כך אומר המדרש (תנחומא לויקרא, כ"א ב'): מה כתיב (=כתוב) למעלה מן העניין (לפני הציווי הזה, ויקרא כ' כ"ז)? "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ […]
עת נטיעה באבל
בפרשת קדושים מצווה התורה (ויקרא י"ט כ"ג): וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל, וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. המילים "וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" יכולות להיקרא כחלק מהנסיבות של הציווי – אם אתם נמצאים בארץ ונוטעים עצים אז עליכם לשמור על מצוות עורלה שמשמעה האיסור לאכול מפירות העץ […]
השריטות שבנפש
התורה אוסרת עלינו לשרוט את עצמנו (ויקרא י"א כ"ח): וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'. הימים האלה, שהם בין השואה ליום הזכרון הם ימי "השרט לנפש" הקיבוציים שלנו. כל שריטות הנפש והטראומות, סוגי המתים, סוגי האבל, וסוגי האלימות – מושרים מוסרטים נכתבים ומדוברים. בימים הללו ראוי לזכור את […]
אם גם ראשנו שח – המניפסט האנטי-תיאולוגי
פרשת שמיני פותחת בשיא חגיגות המשכן. ביום השמיני בו אמור היה אלהים להתגלות בפני כל העם. מפרשת כי תשא, כמעט חודשיים, אנו מתכוננים לחגיגות הללו. אספנו כסף למשכן, אספנו תרומות בזהב, בכסף, בנחושת, בבדים יקרים, ובעורות מעובדים בפיסגת האמנות. בנינו את המשכן והכלים. משחנו את הכהנים. למדנו את דיני הקורבנות הצפויים בו. כולם לקחו חלק […]
נתעלמה ממנו הלכה
בפרשת שמיני, נדב ואביהוא, בני אהרן, מתים מאש ה' בשיא חגיגות הקמת המשכן. טרגדיה נוראית נופלת על המשפחה שאיבדה את שני בניה באותו יום, ברגע בו עלו לגדולה להגשים את ייעודם ככהנים. משה מנצח על פינוי הגופות, על ההודעה למשפחה האבלה ובראשה אהרן. אוסר על אהרן ועל שני בניו הנותרים אלעזר ואיתמר לצאת מאהל […]
מה שחשבתי תהום היה שער
את שבת פרשת בשלח, הידועה כ"שבת שירה", אני אוהבת להקדיש לשירה. המדרש מתאר (שמות רבה כ"ג י"א): כל השירות שנאמרו בעולם לשון נקבות. לומר מה הנקבה הזאת מתעברת ויולדת וחוזרת ויולדת? כך הן. הצרות באות עליהן והיו אומרים שירות בלשון נקבות…. אבל לעתיד לבוא אין עוד צרות בו… באותה שעה אומרים שיר לשון זכר שנאמר […]
החיים המוות והאבלים
פרשת ויחי מתארת בפרוטרוט את מות יעקב – הן את הרגעים לפני מותו והן את העיסוק בחניטתו, אבלו וקבורתו – פירוט שלא מצאנו לגבי אף אחד מגיבורי המקרא האחרים. נראה שספר בראשית שהכריז על עצמו (בראשית ה' א'): "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" ופתח בבריאה, מבקש לסיים מבחינה תמטית בעיסוק במוות. נדמה שמבנה הספר מבקש ללמד […]