ממגמגם לנואם – סיפורו של שינוי
ספר דברים כולו הוא נאום ארוך מפורט ומלא פאתוס של משה רבינו. נאום שנפתח במילים (דברים א' א'): אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה… על הפסוק הזה אומר המדרש (תנחומא, דברים א' ב'): אמרו ישראל: אתמול אמרת (שמות ד' י') "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" ועכשיו אתה מדבר כל כך?! המדרש שואל איך משה המגמגם מצליח לנאום […]
קנאים פוגעים בו
השבוע פורסם סרטון שמאגד דברים חריפים ביותר שנאמרו על ביבי נתניהו על ידי אנשים שונים ובהם "רוצח" "בוגד" ועוד. הממשלה קיימה דיון בדבר הליכים משפטיים פליליים כנגד הדוברים בשל הסתה, והאשימה את היועמש"ית בכך שאינה עושה דבר. אישית אני מבינה את היועמ"שית. נזכרתי בימים שקדמו לרצח רבין. גם אז נאמרו דברים קשים ביותר על רבין. […]
מצפון תיפתח הרעה – מיתוס ואנטי-מיתוס במדרש
כשפרשת מטות נקראת בנפרד, או כשפרשת פנחס חלה אחרי י"ז בתמוז קוראים בירמיהו פרק א' (עד פרק ב' פס' ג') נבואת פורענות. הראשונה משלוש הפטרות הפורענות שנקרא עד ט' באב. זוהי נבואת ההקדשה של ירמיהו. תוכנה המרכזי של הנבואה הוא התחזית הפוליטית שתהיה עיקר מפעלו של הנביא ירמיהו ב-40 שנות פעילותו (ירמיהו א' י"ד): וַיֹּאמֶר […]
שמחת תורה ושלום בית
"שמחת תורה" שקרוי בתורה שמיני עצרת מעורר תמיהה. שבוע שלם חגגנו את סוכות. מה עניינו של היום הזה? אחד המדרשים המפורסמים עונה כך (ילקוט שמעוני על התורה, תשפ"ב): אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה. והיה בנו של המלך טורח עם האורחים. וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו… עכשיו […]
הגנה
לכבוד ראש חודש ניסן קוראים תמיד את "פרשת החדש", המתארת כיצד מראש החודש הראשון (ניסן) התחילו בני ישראל להתכונן ליציאת מצרים. כבר בראש חודש הם נטלו שה על מנת לשחוט אותו שבועיים אחרי, בערב ליל יציאת מצרים, הוא ערב מכת בכורות. וכך מסבירה התורה (שמות י"ב פס' ז' י"ד): וְלָקְחוּ מִן הַדָּם (של השה), וְנָתְנוּ […]
על עצמאות משפט וסעודות חלומיות
פרשת שמיני מפרטת את סוגי הבשר שמותר ושאסור לנו לאכול. בהקשר הזה אני מבקשת להביא שני מדרשים המהרהרים בדיני הכשרות וכדרכם של מדרשים מערערים את כל שחשבנו קודם. בילקוט שמעוני (פרשת קדושים רמז תרכו) מובא המדרש המפורסם: אמר רבי אלעזר בן עזריה… שלא יאמר אדם "אי אפשי (=איני יכול) לאכול בשר חזיר". "אי אפשי ללבוש כלאים" […]
כשהתורה טעתה
גיבור פרשת ויקהל הוא בצלאל בונה המשכן, שהתורה מהללת את חוכמתו בסופרלטיבים יוצאי דופן (שמות ל"ה ל'-ל"א): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. על הפסוקים הללו מביאה הגמרא שרשרת מדרשים רדיקליים ביותר (ברכות נ"ה א'). בתחילה היא […]
קדושה גדולה פוליטיקת זהויות קטנה
נפתח בהקדמה הלכתית קצרה בענייני תרומה לצורך הבנת המדרש של השבוע. המשנה (שקלים ד' ד') מתארת: מותר תרומה מה היו עושין בה? ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר.. מותר התרומה לכלי שרת. רבי עקיבא אומר… מותר התרומה לקיץ המזבח… המשנה מלמדת שהמקדש מתנהל לפי סעיפי תקציב מפורטים. הסעיף הקרוי "מותר תרומה" הוא […]
עין תחת עין – היסטוריה, הלכה ותפיסות צדק.
אחד החוקים המפורסמים בפרשת משפטים, שהפך לביטוי בעברית המדוברת הוא "עין תחת עין". כך מבהירה התורה (שמות כ"א י"ח-כ"ה): וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא… וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת […]
מבריאה עד מוות
מקומו של ספר בראשית כחלק מהתורה עורר תהיה אצל מפרשים רבים. את השאלה הזו מציג בחדות רש"י בפירושו המפורסם ביותר, הוא פתיחת פירושו לתורה: אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ(שמות י"ב ב') "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? ספר בראשית כולו עוסק בעניינים אוניברסליים. מיצירת היקום ועד למורכבות הנפתלת […]