נפט וקדושה – סיפור לחנוכה
ספרי המקבים מספרים את סיפור המרד החשמונאי, מנקודת המבט החשמונאית. אגב כך אנו שומעים על אתוסים שאנחנו לא מכירים ממקומות אחרים וכמעט נעלמו מההיסטוריה שלנו. בתחילת ספר מקבים ב', שנכתב במקורו יוונית, מצוטטת איגרת מיהודי ישראל ליהודי מצרים. מטרת האיגרת היא לשכנע את יהודי התפוצות לחגוג את חג החנוכה, וכך מתארת האיגרת את השתלשלות הקדושה […]
ניסים ונחמות
הפטרת שביעי של פסח, שנקראת בהמשך לשירת הים היא שירת דוד (שמואל ב' כ"ב א'-נ"א) שנפתחת בנסיבות השירה: וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. ההפטרה היא שירה לאחר הצלה מאויב פנימי מזוהה בשמו – "שאול", ומאויבים חיצוניים אנונימיים – "כל אויביו". אולי זה כל […]
כשהאל מציל אותנו מעצמו
בתיאור חסדי ה' בפרשת עקב מזכיר משה את נס המן (דברים ח' ג'-ד'): וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן. המדרש משתמש בפסוק זה כחלק מדרשה שלמה, רדיקלית ואירונית, המופיעה בגירסאות מגוונות, החל ממדרשים קדומים. (אני בחרתי דווקא את הגירסה המאוחרת יחסית של דברים רבה ד' ט'): (תהילים קמ"ו, ז') עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים נֹתֵן לֶחֶם לָרְעֵבִים ה' […]
שמואל IN משה OUT
ההפטרה לפרשת קרח (שמואל א', י"א, י"ד- י"ב, כ"ב) עוסקת בפרידת שמואל מהעם ובהמלכתו הסופית של שאול. במרכזה נאום של שמואל לעם. בחלק הראשון של הנאום הוא מסכם את הנהגתו ובחלק השני הוא פורט את התנגדותו למלוכה. את הקשר בין קרח לשמואל מסביר המדרש (תנחומא ט"ז ה'): וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות הזו? אלא עינו […]
משה והאמנה החברתית
קרח ועדתו נקהלים על משה ואהרן וטוענים כלפיהם את הטענה הזו (במדבר ט"ז ג'): רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה?' דתן ואבירם אף מחריפים את הטענה (פס' י"ג – י"ד): הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר?! אַף לֹא […]
כשהייאוש נעשה יותר נח – קהלת וניסים
מדרש רבה למגילת קהלת אותה נוהגים לקרוא בסוכות נפתח בסיפור (קהלת רבה, א' א'): מעשה ברבי חנינא בן דוסא (שידוע בסיפורי חז"ל כצדיק וחסיד ולא פחות מכך כעני מרוד) שראה בני עירו מעלין נדרים ונדבות לירושלים. אמר: הכל מעלין נדרים ונדבות ואני איני מעלה דבר? מה עשה? יצא למדברה של עירו וראה שם אבן אחת. […]
על ציונות וגאולה
ההפטרה לשבת חנוכה היא נבואה המעמידה את הציונות (של שיבת ציון) באור משיחי – גאולי, ומיועדת ליהושע הכהן ולזרובבל המנהיג המדיני, מנהיגי הדור הראשון לשיבת ציון. בהפטרה קורא זכריה (זכריה ג' ח'): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח! כל הפרשנים מסכימים שצמח הוא […]
נס פך השמן ואידיאות דתיות
התלמוד הבבלי מביא במסכת שבת את הסברו המפורסם והפרוגרמטי למהותו של חג החנוכה (שבת כ"א ב'): מאי (=מהו) חנוכה?… שכשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס […]
אוכלי נבלות וטרפות
בפרשת אמור כמו בהפטרתה מתחבאת מחלוקת עזה שחז"ל וביתר שאת הראשונים והאחרונים ניסו להסתיר אותה. בפרשה מצווים הכהנים שלא לאכול נבלות וטרפות (ויקרא כ"ב א'-ב', ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ. ההפטרה נוקטת באותה גישה בדיוק. וכך מצווה יחזקאל בשם ה' (יחזקאל מ"ד ל"א): […]
סדרי עדיפויות
בפתח פרשת תצוה מצווה התורה (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מצווה מפורשת שהשמן ממנו מדליקים את המנורה יהיה שמן זית. אולם בגמרא במסכת שבת (כ"א א') שנה רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, אין מדליקין בהן במקדש […]