אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה
קשה לכתוב בשבועיים האחרונים, ערב השבת חטופים נוספת. כל נושא אחר נראה בעיני דל וחסר חשיבות. ובכל זאת שולחת דברי חיזוק קצרים ביחס לדברים הקשים שקורים פה במקביל. *** הנאום שנושא אלהים בתחילת פרשת וארא הוא תשובתו של האל, ואפילו תשובתו המתגוננת לטענתו החריפה של משה בסוף פרשת שמות (שמות ה' כ"ב-כ"ג): אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה? […]
המלאכים המלווים אותנו
פרשת וישלח נפתחת בשליחיו של יעקב לעשיו (בראשית ל"ב ד'-ו'): וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה, וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי – לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. הזהר פותח […]
איך מקבלים את התורה
בעת קריאת מתן תורה אנו קוראים שבני ישראל הלכו להר סיני (שמות י"ט י"ז) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. המדרש התלמודי קורא את הפסוק באופן מאוד ויזואלי ואומר (שבת, פ"ח א'): מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא […]
אותנטיות שמחה וטוב לב
בפרשת כי תבא ישנה רשימת קללות מצמררת שבסופה מסבירה התורה מדוע הן יבואו עלינו (דברים כ"ח מ"ה-מ"ז): וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה… תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל. "המגיד משנה", (פירוש מפורסם על ספר משנה תורה של הרמב"ם, שכתב רבי וידאל טי טולוזא, במאות ה13-14, הלכות לולב ח', ט"ו) […]
ממגמגם לנואם – סיפורו של שינוי
ספר דברים כולו הוא נאום ארוך מפורט ומלא פאתוס של משה רבינו. נאום שנפתח במילים (דברים א' א'): אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה… על הפסוק הזה אומר המדרש (תנחומא, דברים א' ב'): אמרו ישראל: אתמול אמרת (שמות ד' י') "לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי" ועכשיו אתה מדבר כל כך?! המדרש שואל איך משה המגמגם מצליח לנאום […]
איך חוגגים
שלש פעמים מופיעה בתורה רשימת החגים, או כמו שחז"ל קוראים לזה "פרשת המועדות". בפרשת אמור בספר ויקרא, בפרשת ראה בספר דברים ובפרשת פנחס שבספר במדבר. כשהתורה מציגה בפרשת פנחס את שמיני עצרת היא קובעת (במדבר כ"ט ל"ה): עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. כשהיא מציגה את שביעי של פסח בספר דברים (ט"ז ח') היא קובעת: עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ. אפשר […]
עצמי אמיתי עצמי כוזב
פרשת בחקתי נפתחת במילים (ויקרא כ"ו ג'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. על המילים "וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם" אומר המדרש (ויקרא רבה ל"ה ז'): אמר רבי חנינא בר פפי: אמר להם, אם שמרתם את התורה, הריני מעלה עליכם כאלו עשיתם עצמכם. רבי חנינא מודע לכך שהבחירה שלנו מוגבלת. שאנו נתונים בסד של נתונים […]
העומדים מהצד
ספר ויקרא נפתח במילים (ויקרא א' א'): וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. המילים "ויקרא" ו"וידבר" הן כפילות מיותרת. היה אפשר להסתפק ב"ויקרא אל משה מאהל מועד לאמר" או "וידבר ה' אל משה מאהל מודע לאמר". כיוון שהדיבור עצמו מתחיל רק לאחר הפתיחה "וַיְדַבֵּר ה'" תוהה רבי יהושע מסכנין מדוע הוסיפה […]
גילוי עצמי ומימוש עצמי
התורה מתארת שבעת מתן תורה (שמות י"ט ג'): וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים. על כך מספר המדרש (שמות רבה כ"ח א'): באותה שעה בקשו מלאכי השרת לפגוע במשה. עשה בו הקדוש ברוך הוא קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אי אתם מתביישין הימנו? לא זהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו?! […]
מחזון ליעדים
באמצעות פרשנות חלומותיו של פרעה משנה יוסף את הכלכלה המצרית, ולמעשה את כלכלת העולם, למשך אלפי שנים. לפי הסיפור המקראי יוסף מלאים את אדמות מצרים וממציא את כלכלת האריסות. הוא הופך את המצרים לאריסים ומגן עליהם משנות רעב, כמובן שהמחיר הוא אובדן אדמותיהם ותלותם המוחלטת בפרעה – בעל הקרקע. בכל ימי הביניים החקלאות בכל העולם […]