תגית: חציית ים סוף

בנפול אויבנו – שמחת המלחמה

  הגמרא במסכת מגילה מציעה כמה מדרשי פתיחתאות לקריאת המגילה. בניגוד למסורת הארץ-ישראלית בה מטרתו של מדרש פתיחתא היא לקשור פסוקים שונים ורעיון דרשני לפסוק הראשון אותו עומדים לקרוא בבית הכנסת, מדרש הפתיחתא הבבלי מטרתו לתת נקודת מבט כוללת על מה שאנו עומדים לקרוא (ראו מאמרו של אליעזר סגל). רבי יהושע בן לוי מציע את […]

ידידי השכחת

פיוטים רבים הוקדשו לשביעי של פסח. אחד מהם, שנראה מתאים במיוחד לזמן הזה הוא פיוט של ריה"ל (רבי יהודה הלוי, ספרד-ישראל, המאה ה11-12) שהושר בעיקר בארם צובא עירק ומרוקו: ידידי השכחת / רבי יהודה הלוי יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין […]

כשאלהים והזהר מתנגדים לתפילות

דגם מרכבה מהמוזיאון הבריטי, לקוח מויקיפדיה, צולם בידי https://commons.wikimedia.org/wiki/User:Ealdgyth   רגע לפני קריעת ים סוף, עם העבדים רואה את פרעה על 600 מרכבותיו . לפניו ים ומאחוריו צבא – מהחזקים בעולם. לישראלים אין בכלל צבא בשלב הזה (יהושע יקים את הצבא לאחר מכן כדי להילחם בעמלק ברפידים). למצרים לעומת זאת יש מאות טנקים. לא פלא […]

כשאלהים הפך קיסר

לפי המסורת, בשביעי של פסח נבקע ים סוף ואמותינו ואבותינו עברו בתוכו בחרבה. למעשה נס קריעת ים סוף הוא הניצחון הסופי של ה' את המצרים. המלחמה של ה' במצרים שהתחילה כשל(ה)טיהם של משה ואהרן גברו על אלו של חרטומי מצריים, המלחמה שהמשיכה בעשרת המכות וביציאת עם ישראל ממצריים מסתיימת בניצחון צבאי מוחץ ובטביעתם של פרעה […]

על "קפיצה למים"

  בשביעי של פסח (כפי שהוא קרוי בימינו) חצו אבותינו את הים. התורה מספרת (שמות י"ד כ"ב): וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. המדרש מזהה את הלשון הלא ברורה בפסוק ושואל (שמות רבה כ"ב י'): אם בים – למה ביבשה? ואם ביבשה – למה בתוך הים? אלא, מכאן אתה למד, שלא נקרע להם הים עד שבאו […]

אתוס ומחירו

התורה וההגדה של פסח נוטות לתאר את יציאת מצרים באופן הרואי. אחרי שנות השיעבוד והג'נוסייד, אלהים נוקם במצרים באמצעות עשר המכות והטביעה בים סוף וגואל את עם ישראל ביד חזקה בזרוע נטויה באותות ובמופתים. לעומת זאת המדרש התנאי מצייר תהליך הרבה יותר אפל לפיו רבים או אפילו הרוב מעם ישראל מתו במכות מצרים. ובלשון המדרש […]

מה שראתה שפחה על הים – על הוודאות

לפני 3,333 שנה (פחות או יותר…) [לפי הספירה המסורתית. הדברים נכתבו בשנת 2021], בשביעי של פסח, חצו בני ישראל את ים סוף. לכן אנו קוראים את סיפור חציית ים סוף ואת השירה הגדולה והמפורסמת שבאה בעקבותיו – שירת הים. נדמה שכמעט מיותר לציין כמה חיוניות יש במסורתו של עם שחוגג כהיסטוריה מתוארכת אירועים שאירעו לפני למעלה […]

הצדקות להחרבת אויב

בשמחתם של בני ישראל על כך שהמצרים טובעים בים הם משוררים (שמות ט"ו ד'): מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. כידוע כשבאו המלאכים לשיר על אותו אירוע, גער בהם אלהים (מגילה י' ב', סנהדרין ל"ט ב'): מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? לעומת זאת שירתם של ישראל נכנסה למסורת כאחד […]

בין תורה לעבודה

בפרשת בשלח מתארת התורה את נס המן כך (שמות ט"ז ד'-ה'): ויֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא. המדרש תוהה על הקשר בין המן ל"הליכה בתורה" (תנחומא שמות ט"ז כ'): "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" רבי יהושע אומר: שונה […]

האתוס של ספר שמות

לכל יצירה אמנותית ולכל תרבות בכללותה יש אתוסים מכוננים. ספר שמות הוא ספר – יצירה ספרותית, אבל הוא עוסק בכינונה של התרבות שלנו, תרבות שמתחילה בספר הזה מחדש. בספר שמות הופכים בני יעקב לעם ישראל לראשונה. ה' י-ה-ו-ה מתגלה לעולם לראשונה. בהתאמה, הספר מתאר את כינונה של תרבות חדשה המבוססת על יציאה מעבדות לחירות וקבלת […]