המקום
בפרשת במדבר מצווה עם ישראל להסתדר לפי שבטים סביב אהל מועד (במדבר ב' א'-ב'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. בהקשר לציווי הזה בוחר התנחומא לדון בהלכות המכונות "תחום שבת" – זהו התחום בו יכול אדם להתהלך בשבת. תחום השבת הוא רדיוס […]
המפטפטים ביצרם
לאחרונה הפריעו נערים חרדים קיצונים לבר מצווה של נער אמריקאי שנערכה בכותל המשפחות (עזרת ישראל). הילד הגיע מארה"ב במיוחד כדי לחוג את שמחתו בכותל. במהלך החגיגה הם צעקו וקיללו אותו, כולל קריאות נאצי, כדי שגם ילד דובר אנגלית יוכל להבין. קרעו סידורים (בנוסח הקונסרבטיבי) ולפחות אחד מהם הצטלם כשהוא מקנח בדפי הסידור את אפו. […]
החגים בתנ"ך
אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]
קריאת התורה כמדרש
הקריאה בתורה בשבת חול המועד היא מספר שמות פרקים ל"ג – ל"ד. בקריאת התורה שלושה נושאים שנראים לגמרי לא קשורים אחד לשני ובכל זאת מופיעים בתורה ברצף. הנושא הראשון הוא רצונו של משה לראות את אלהים (סיפור המכונה "נקרת הצור" על שם מקום המפגש). אלהים עונה לו (שמות ל"ג כ'): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי. […]
מהו בית
בסוכות, אנו מצווים על כך שהסוכה תהיה ביתנו. מצוה לאכול בסוכה, לישון בה, ללמוד ולארח בה, לקשט אותה, ובקיצור (בבלי, סכה, כ"ח ב'): תשבו כעין תדורו. אנחנו צריכים לעשות אותה הדירה שלנו. הגמרא מביאה מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים. לדעת רבי אליעזר חייבים לבנות סוכה אחת לפני סוכות ולשבת בה כל שבעת הימים. לדעת חכמים […]
"דרוש וקבל שכר" – על מין ומגדר
אחד מציוויה של פרשת כי תצא הוא (דברים כ"ב ה'): לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה. אם להשתמש באנדרסטייטמנט קיצוני, הפסוק הזה "לא נח" לנו. עבור ליברלים הציווי לשמור על ההבחנה החדה בין ההופעה הנשית להופעה הגברית מלמד על היררכיה. עבור הליברל, ההיררכיה […]
נתאווה
אחד הגמולים הטובים של פרשת השבוע היא הבטחת הקב"ה שהוא ישכון בתוכנו (ויקרא כ"ו ג', י"א): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם… וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם… אומר על כך המדרש (תנחומא לויקרא, כ"ו ג'): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ" מה כתיב (=כתוב) שם? "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם"… שעל מנת כן יצאו ממצרים, שיעשו את המשכן ותשרה שכינה […]
מי הייתי, מי הפכתי להיות
בפיסקת הפתיחה של מדרש תנחומא לפרשת ויקהל (תנחומא ויקהל ל"ה א'), אגב שמו של בצלאל בונה המשכן, אומר המדרש: את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם:אחד מה שקוראים לו אביו ואמו,ואחד מה שקוראין לו בני אדם,ואחד מה שקונה הוא לעצמו.טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו. המדרש ער לעובדה שזהותנו מבוססת על הורינו, ועל החברה הסובבת […]
כשאת אומרת אור למה את מתכוונת
תובנות מבית הבד הקדום במדרש ובשירה. פרשת תצווה נפתחת במילים (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. נדמה שהביטוי החריג למנורה "נֵר תָּמִיד" מבטא באופן הפיוטי ביותר את המנורה כסמל. אפשר לאהוב את המזבח בו מתכפרים עוונותיהם של ישראל ואפשר להזדעזע ממרחץ הדמים המתרחש […]
"אָנֹכִי ה'" כבחירה אתית
עשרת הדברות נפתחות בהיגד הידוע (שמות כ' ב'): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם… נהרות של דיו נשפכו על השאלה האם מדובר בציווי. תפיסות רציונליסטיות, שנטו לתפוס את האמונה כהכרח לוגי למי שמעיין כראוי, נטו לראות בכך מצוה (למשל הרמב"ם). אחרים חשבו שאף אם האמונה היא תוצאה של השכלה ראויה, הרי ידיעה היא עניין הכרחי ואין […]