אסקפיזם לידות ומחלות
בפרשת תזריע אנו נתקלים בקרבן חדש המכונה "קרבן היולדת" – כל אשה צריכה להביא קרבן לאחר לידתה ובלשון התורה (ויקרא י"ב ב-ז'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה…(טמאה שבוע או שבועיים לפי מין היילוד ואז יש לה תקופת "ימי טהרה" של חודש-חודשיים) וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ… תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל […]
כשהאור עולה והחושך יורד
פרשת תצווה נפתחת בציווי המנורה המנוסח בפרשה שלנו כך (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. הזהר אינו יודע את נפשו מהדימוי הטעון העלאת הנר, ובלשונו "סוד הנר". לאחר שהוא מביא סידרה של הסברים על הקשרים השונים בין עולמנו לעולם העליון ובין חלקים תחתונים […]
קרבן תמיד בין מיצרי הקנאות
פרשת פנחס מסתיימת בתיאור מעגל השנה מנקודת מבט מקדשית. התורה פותחת בקרבן התמיד המוקרב יום יום, עוברת לקרבנות המתווספים מדי שבת ומדי ראש חודש, ומסיימת בקרבנות המתווספים בחגים. אלא שהפתיחה בקרבן התמיד מיותרת. שכן כבר הצטווינו עליו בספר שמות בפרשת תצווה (שמות כ"ט ל"ח-מ"ד) וְזֶה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד… […]
בין תורה לכהונה – קרעים ואיחויים
בפרשת קרח מצווה אהרן להישמר בעבודת המקדש (במדבר י"ח ז'): וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם, עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם… מדרש ההלכה התנאי מספר לנו על היישום של הפסוק הזה, הלכה למעשה גם לאחר החורבן (ספרי במדבר י"ח ז' סי' יד): וכבר נשתהה רבי טרפון לבא לבית המדרש. אמר לו רבן […]
קורבן יולדת
הפרשה מצווה על מה שמכונה בהלכה "קרבן יולדת" (ויקרא י"ב ב'-ו'): אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה… וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָה לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת… לאחר שהיולדת היתה טמאה במשך יותר מחודש אם ילדה בן, וחודשיים וחצי כמעט אם ילדה בת, היא מביאה שני קרבנות. האחד קרבן עולה […]
נתעלמה ממנו הלכה
בפרשת שמיני, נדב ואביהוא, בני אהרן, מתים מאש ה' בשיא חגיגות הקמת המשכן. טרגדיה נוראית נופלת על המשפחה שאיבדה את שני בניה באותו יום, ברגע בו עלו לגדולה להגשים את ייעודם ככהנים. משה מנצח על פינוי הגופות, על ההודעה למשפחה האבלה ובראשה אהרן. אוסר על אהרן ועל שני בניו הנותרים אלעזר ואיתמר לצאת מאהל […]
מין בשאינו מינו
פרשת ויקהל מתארת באריכות רבה את הוראות בניית המשכן. מדרש תנחומא פותח את פירושו לפרשת ויקהל כך (תנחומא ל"ה א'): (שמות ל"ה ל') "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה". ילמדנו רבנו: עד כמה חייב אדם המטפל בכלאים? כך תני רבי שמעון בר יוחאי: ובגד כלאים […]
סדרי עדיפויות
בפתח פרשת תצוה מצווה התורה (שמות כ"ז כ'): וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. מצווה מפורשת שהשמן ממנו מדליקים את המנורה יהיה שמן זית. אולם בגמרא במסכת שבת (כ"א א') שנה רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, אין מדליקין בהן במקדש […]
קדושה גדולה פוליטיקת זהויות קטנה
נפתח בהקדמה הלכתית קצרה בענייני תרומה לצורך הבנת המדרש של השבוע. המשנה (שקלים ד' ד') מתארת: מותר תרומה מה היו עושין בה? ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר.. מותר התרומה לכלי שרת. רבי עקיבא אומר… מותר התרומה לקיץ המזבח… המשנה מלמדת שהמקדש מתנהל לפי סעיפי תקציב מפורטים. הסעיף הקרוי "מותר תרומה" הוא […]
על ימנים שמאלנים והקמת מקדש
בפרשת תרומה אנחנו שומעים לראשונה על המשכן שאפילו נקרא בפרשה שלנו מקדש. המקדש שיהפוך מאז התורה ועד חורבן בית שני, כאלף שנה (1,500 שנה לפי הספירה המסורתית) למוקד היהדות. המקדש שיהפוך מאז החורבן ועד ימינו אלה לסמל הגדול של חלום הגאולה. כך פותחת פרשת תרומה את ההכנות להקמת המקדש (שמות כ"ה א'-ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה […]