אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'
לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]
אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק א'
מרגע שרות מגיעה עם נעמי לישראל ועד שהיא נישאת לבעז, היא מפסיקה להיות רות ומתחילה להיות "רות המואביה" או סתם "נערה מואביה", ותושבי בית לחם לא אוהבים את המואבים. אכן כשבעז נוטה לה חסד, מציע לה ארוחת צהריים והגנה כשהיא מלקטת בשדותיו היא מופתעת ואומרת (רות ב' י'): מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי, וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה? […]
חירות שוויון ואנשים "שאין להם מה להפסיד"
פרשת משפטים נפתחת בחוק המהפכני המגביל את העבדות (שמות כ"א א'-ב'): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. בהתאמה עוסקת ההפטרה בברית שחרור העבדים שהופרה בתקופת ירמיהו הנביא (ירמיהו פרק ל"ד). הימים הם ימי המצור הבבלי על ירושלים בתקופת צדקיהו. מרבית הרי יהודה כבר נחרבו. אנחנו […]
חירות או שירה
במקביל לניצחון הצבאי על פרעה מלך מצרים, ולשירת הים בעקבותיו אנחנו קוראים בהפטרה לפרשת בשלח, על הניצחון הצבאי על יבין מלך חצור ואת שירת דבורה בעקבותיו (שופטים ד'-ה'). לדבורה יש שני תפקידים: היא גם נביאה – דמות דתית – מיסטית. (אנחנו בשלב הנבואה הקדומה), וגם שופטת – מנהיגה אזרחית. היא יושבת בדרום השומרון (בין נחלת […]
כוחו של דימוי
נושאן ההיסטורי של ההפטרות לפרשת וארא ופרשת בא הוא אחד. שתי נבואות, האחת של יחזקאל והשניה של ירמיהו, על מלחמה בין מצרים לבבל שבה עתידה לנצח בבל בראשות נבוכראצר [כך במקור] ומצרים תנחל תבוסה קשה. שני הנביאים טועים. אולם יחזקאל המנבא תבוסה זו (יחזקאל כ"ט א'-כ') מנמק את נבואתו באימפריאליזם המצרי והאלהת מלכי מצרים. ירמיהו […]
על התנגדות לאימפריאליזם ופונדמנטליזם
אחד הטקסטים האנטי-אימפריאליסטים העתיקים בעולם מופיע בהפטרה לפרשת וארא (יחזקאל, כ"ט, י"ד-ט"ו): וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. בחזונו של יחזקאל מצרים נענשת עמוקות על יהירותה והאלהת מלכיה. אולם הייעוד הגדול של העונש […]
עובדיה בפינה ההיסטורית
ניסיון לתארך את זמנו של עובדיה מתאים לשתי תקופות היסטוריות בהן ירושלים מותקפת בזמן המקרא. האחת, בידי הערבים והפלישתים שמאיימים על ירושלים באמצע המאה התשיעית לפנה"ס (בתקופת המלך יהורם. דברי הימים ב' כ"א) תקופה שבה אדום משתחררת מעולה של ממלכת יהודה ששלטה בה קודם לכן. זו תקופת עובדיה לפי התלמוד (סנהדרין ל"ט ב'). השניה, ובעיני […]
היסטוריה ואידיאולוגיה – מלאכי ושיבת ציון
בהפטרה לפרשת תולדות אנו קוראים (מלאכי א' ג'): וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי. הניסוח החריג שבו אלהים שונא אומה מסויימת יכול להיות מוסבר על רקע הבעיה שאיתה מתמודד מלאכי. כידוע שיבת ציון התרחשה בכמה גלי עליה שנמשכו לפחות כ-100 שנה. קשה לדעת מה זמנו של מלאכי אבל ברור שאינו בן הגל הראשון שכן לא רק שהוא מתייחס […]
את מי שונא אלהים?
ההפטרה לפרשת תולדות עומדת בסימן מאבק האיתנים שבין התאומים עשיו ויעקב. מלאכי, אחרון נביאי ישראל שבתנ"ך, שזמנו המדוייק לוט בערפל אולם ברי כי הוא מתנבא בימי שיבת ציון, לאחר שבית המקדש כבר הוקם (המקדש נחנך בשנת 516 לפה"ס) – מציג את המאבק באופן מיתי כמבטא התייחסויות מנוגדות של האל (מלאכי א' ב'-ג'): וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב […]
מי העיר ממזרח – על פוליטיקה יאוש ואמונה
ההפטרה לפרשת לך לך (ישעיהו מ'-מ"א) מפארת את מלך המזרח הכובש עמים, מדגישה כי הכל הוא פועלו של ה' ומעודדת את ישראל לצאת מייאושו ולבנות את ארצו. הימים הם ימי שיבת ציון (המאה ה-5 לפה"ס). האימפריה הפרסית נמצאת במלוא כוחה, כובשת את שכנותיה ואף את האימפריה הבבלית. כמתואר במגילת אסתר, האימפריה הפרסית שולטת מהדו ועד […]