על תפילה ואותנטיות

בפרשת שלח-לך, מרגליו של משה תרים את הארץ. התורה מתארת את דרכם במילים הללו (במדבר י"ג כ"ב): וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן המדרש התלמודי מיד מבחין שיש בפסוק טעות דקדוקית. אם מדובר בהליכתם של רבים הרי שהיה צריך להיות כתוב "ויבואו". ואכן כך בדיוק אומרת הגמרא (בבלי סוטה לד ב'): "ויבואו" מבעי ליה (נצרך לו)! […]

ההיסטוריה של ברכת כהנים

במקדש היו אומרים את ה' ככתבו הברכה המפורסמת ביותר במקרא היא כמובן ברכת כהנים שמופיעה בפרשה שלנו. ברכה שכחה לא תש מאז ועד היום (במדבר ו' כ"ב-כ"ז):  וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר. כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם:  יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.  ‏יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.  ‏יִשָּׂא ה' […]

ברכה קללה ואיסוף

בשבת חול המועד סוכות קוראים בתורה מפרשת כי תשא את סיום מעשה העגל, ובסופה ציוויים שכבר נכתבו במקומות אחרים ובהם בקיצור נמרץ ציווי על החגים. חג הסוכות נזכר במקומות אחרים בתורה בהרחבה רבה, לעומת זאת הוא נזכר בפרשת כי תשא בארבע מילים בלבד (שמות ל"ד כ"ב): וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אז למה לקרוא דווקא את […]

תפילה ליום ירושלים

  ירושלים שלנו, מלאה מתפללים ותפילות, מכל הדתות והשפות. ועדיין נדמה שאין עיר בארץ שזקוקה יותר ממנה לתפילות. אז אני שולחת מעומק לבי תפילה לעיר אהבתי: מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב ואמותינו שרה רבקה רחל ולאה הוא יברך את העיר ירושלים תושביה ואוהביה, את האבלים בחורבנה, את הששים בשחרורה ובתקומתה ואת המתפללים לבניינה.  בעבור […]

כשהאניה מחשבת להישבר

בהפטרת מנחה ליום הכיפורים קוראים בספר יונה (יונה א' ד'): וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם; וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. זלדה כתבה: כי האור שעשועי / זלדה …יוֹנָה הַנָּבִיא שֶׁדַּרְכּוֹ אֶל אֱלֹהִיםמְלֵאָה בְּרִיחוֹתבְּתוֹךְ מַיִם זוֹעֲמִיםיְבַקֵּשׁ עָלֶיךָ רַחֲמִיםוְעָלַיוְעַל כָּל הַטּוֹבְעִים. זלדה מציעה את יונה הנביא כדגם עבורנו להתמודדות עם סכנת הטביעה. עם אוניות […]

על דעת המקום

הקדמה קצרה המסורת על חלוקת התנ"ך לפרקים היא נוצרית ומאוחרת. המסורת היהודית הקדומה חילקה את התנ"ך לפסקאות המכונות "פרשות" (פרשת השבוע היא ביטוי מאוחר בהרבה ובכל שבוע יש בכל פרשה הרבה פסקאות כאלו.) פיסקה, שאחריה מתחילה פיסקה חדשה באותה שורה נקראת "פרשה סתומה", ופיסקה שהפיסקה שאחריה מתחילה בשורה חדשה (דהיינו רווח גדול יותר) נקראת פרשה […]

על תפילה ושותפות

בפרשת בחקתי מבטיחה התורה (ויקרא כ"ו ג'-ו'): אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ… וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ… על הפסוקים הללו יש מדרש כמעט זהה בויקרא רבה ובבראשית רבה, שניהם מדרשים אמוראיים, שמספרים על המתנות שאלהים נתן ונותן לנו. אלא שבבראשית רבה מוצמד לפסוק סיפור שנעדר מויקרא רבה. וזו הגירסה […]

התורה כחגיגה או כתביעה

הפטרת שמחת תורה היא הטקסט היהודי הראשון שהופך את לימוד התורה לערך מכונן שאין לו שיעור (יהושע א' ח'): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. השאלה שמטרידה את חז"ל היא איך הופכים מטלה אינטלקטואלית, לערך ציבורי לכל שדרות הציבור, כשברור להם שלעולם לא תהיה חברה בה כולם ילמדו יומם ולילה. השאלה […]

אולי נחש אותי נחש

בפרשת וארא מספרת התורה על הקסם בו הופך מטה לתנין (שמות ז' ח'-י"ג): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר, תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת, וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה […]

געגועים לגילויים

בפרשת שמות משה עומד מול הסנה הבוער ואלהים מצווה אותו (שמות ג' ה'): וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם. שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. על כך מעיר המדרש (שמות רבה ב' ו'): "שַׁל נְעָלֶיךָ" כל מקום שהשכינה נגלית אסור בנעילת הסנדל וכן ביהושע (יהושע ה' ט"ו) "שַׁל נְעָלֶיךָ" (כשיהושע […]