בחג נידונין על המים בששון
המשנה במסכת ראש השנה מציגה ארבעה ימי דין (ראש השנה א' ב'): בארבעה פרקים העולם נדון – בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג (סתם חג משמע סוכות, הוא החג.) נידונין על המים. כל מי שחי בארץ שחונה כמו ישראל, בעולם חקלאי, שאין בו המוביל […]
תרעומת המינין
הפסוק, כנראה הכי מפורסם בתורה, אולי אפילו יותר מעשרת הדיברות מופיע מיד אחריהן (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. ואחריו (פס' ו'-ז'): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. נראה שבתקופות קדומות הבין עם ישראל שעלינו לשים על לבבנו […]
כשהמיסטיקה ניצחה את המשנה
בתקופת התנאים מתחילה להתגבש מסורת קבועה של קריאה בתורה. בשבתות קוראים לפי הסדר ובתקופה התנאית ואפילו האמוראית לא ברור שהסדר הזה הוא לגמרי קבוע (ראו בבלי ל"ב א', שם הגמרא קובעת שבכל שבוע קוראים מהמקום שהפסיקו בו שבוע קודם). אפילו המנהג להפטיר בנביאים כבר ידוע למשנה (ומהברית החדשה עולה שהוא קדום לזמן המשנה) אם כי […]
בדין ובחסד בקדושה ובחיוניות
הגמרא מתארת מחלוקת הנוגעת ליסודות העולם מבריאה עד גאולה (ראש השנה י' ב'-י"א א'): רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם… בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם… בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל. שניים מגדולי פרשני המדרש של עם ישראל, שניהם ילידי המאה ה-16, שניהם ילידי פולין, כמעט בני אותו דור (30 […]
ונתנה תוקף
איני יודעת איזו דמות תהיה לראש השנה בשנה זו. החג שבו לא נוכל להיפגש עם הורינו, אחינו וילדינו, אבל כן נוכל להיפגש עם אנשי קהילתנו בבית הכנסת. החג שבו נאמר יחד בציבור תפילה קצרה יותר. תפילה שלא תכלול את פיוטיו של החג, המעניקים לתפילה את טעמה המיוחד אבל גם בהיעדרם לא ניתן לחמוק מאימת החוויה […]
אין מפסיקין בקללות
בפרשת כי תבא מופיעה באריכות רבה רשימה ציורית מאוד ומעוררת אימה של קללות שיבואו עלינו אם לא נעבוד את ה' בשמחה(!). רק כדי לסבר את האוזן במה מדובר: באחד משיאי אימתן של הקללות, מתוארים הורים שאוכלים את ילדיהם מעוצמת הרעב ואף מסרבים לחלוק את הבשר עם שאר בני הבית… בתורה בכלל יש לנו שתי פרשות […]
תורות גמול
פרשת עקב מספרת לנו שוב ושוב מה השכר שנקבל אם נשמור את מצוות ה' (וגם יותר מרומזת מה העונש אם לא נעשה זאת). האם אנחנו מאמינים שאלהים נותן לנו עונש ופרס על כל מעשה? פרשת עקב מביאה את חז"ל למחלוקת חריפה בדיוק בשאלה זו. המדרש מציע לפחות 4 גישות שונות להבנת תפיסת הגמול המקראית, ותובנותיו רלוונטיות […]
בין חובה לעונג
בפרשת ואתחנן משה מתחנן אל הקב"ה להיכנס לארץ ישראל. על כך מספר המדרש התלמודי (בבלי, סוטה, י"ד א'): דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך?! אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ […]
שמע ישראל – במה אנחנו מאמינים וכופרים?
אחד הפסוקים המפורסמים ביותר בכל התורה הוא (דברים ו' ד'): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. מדובר באחד הפסוקים התמוהים בתורה. מה הוא בא ללמד אותנו? כנגד איזו אמונה חליפית הוא יוצא? מילא "ה' אלהינו". במקום שיש את כמוש, דגון, בעל, (ומסתבר שגם אל ושדי היו שייכים לפנתיאון) ועוד ועוד אלים, מציין הפסוק את נאמנותו של עם […]
מנהיגות נוסח ג'ונתן היידט
אינספור מבחנים מנהיגותיים עובר משה מסוף פרשת בלק עד פרשת פנחס. כולם רודפים זה את זה עד כדי חוסר נשימה. הקנאות של פנחס היא בהכרח קריאת תיגר על מערכת המשפט והמנהיגות של משה. מגיפה בה מתים 24,000 איש. מלחמה מול מדין. מפקד אוכלוסין (ללא מיחשוב) ופרשת בנות צלופחד שהיא קריאת תיגר על מערכת המשפט של […]