פורענות או תשובה
בפרשת וילך מגלה אלהים למשה מה יקרה לאחר מותו (דברים ל"א ט"ו-י"ז): וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל, בְּעַמּוּד עָנָן… וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ, וְקָם הָעָם הַזֶּה, וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ… וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא, וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת. העם יזנה אחרי אלהים אחרים ויקבל את […]
שוכב וקם וזנה
בפרשת וילך אנו קוראים את הפסוק (דברים ל"א ט"ז): וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. הפסוק הזה משמש כאבן דרך לשאלות יסוד במחשבת ישראל, מתקופת התלמוד, דרך רס"ג והרמב"ם ועד אחרוני הפרשנים. […]
מה ששירתו ידי – שכחתי
פרשת חקת נפתחת במצוות פרה אדומה. אותה פרה מיוחדת, שאבותינו השקיעו בה הון תועפות, ששוחטים אותה, שורפים את אפרה ובאפר הזה מטהרים את הטמאים – ובמילותיה של התורה (במדבר י"ט ב'-ט'): זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר:דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה… וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ […]
בין תורה לכהונה – קרעים ואיחויים
בפרשת קרח מצווה אהרן להישמר בעבודת המקדש (במדבר י"ח ז'): וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם, עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם… מדרש ההלכה התנאי מספר לנו על היישום של הפסוק הזה, הלכה למעשה גם לאחר החורבן (ספרי במדבר י"ח ז' סי' יד): וכבר נשתהה רבי טרפון לבא לבית המדרש. אמר לו רבן […]
ביאליק ואנקרי עונים לתנחומא
התורה מתארת באריכות את מסעי בני ישראל במדבר, כמו למשל בפסוקים הללו (במדבר ל"ג כ"ד-כ"ה): וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה. וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת. וַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת. כך במשך 49 פסוקים, מ"ט שערי שממון, ממקום למקום. ויסעו, ויחנו, בחרדה וממנה. **** שני נושאים מסיימים את הפרשה האחרונה בספר במדבר: הראשון, סיכום המסעות במדבר, והשני, […]
חג הצעקה – חג האין
"מקרא ביכורים", דהיינו הטקסט שאומר אדם מישראל כשהוא מביא ביכורים לבית המקדש מתואר פרשת כי תבא, ומצוטט בהגדה של פסח כבסיס לסיפור יציאת מצרים (דברים כ"ו ו'-ז'): "וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה… וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ". על המילה "ונצעק" אומר הראי"ה קוק (הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המאה ה19-20, מזרח אירופה-ארץ […]
שיחה על שברים במסורת
אנו קוראים בהגדה של פסח (בעקבות המכילתא על שמות י"ג י"ד): כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול. מדרש ארבעת הבנים מבוסס על פסוקים המצווים עלינו לספר לילדינו על יציאת מצרים. מסתבר שכל הפסוקים הללו עוסקים במסר שיש להעביר בזמן של שינוי פוליטי קיצוני. ברגע המעבר מהמשבר לעצמאות לאומית בארץ ישראל. עוד […]
איך פרצה מלחמת אזרחים
לפי המסורת (בסדר עולם) בשבת שלפני פסח שחטו בני ישראל במצרים את הכבשים שהכינו ביום חמישי וסימנו את מזוזות בתיהם בדם כדי שאלהים יפסח על בתיהם (איך הם שחטו בשבת למדרש פתרונים…). על ארועי אותה השבת מספר המדרש (תנחומא (בובר) בא, י"ח): נתכנסו כל הבכורות אצל אבותיהן.אמרו להם: כל מה שאמר משה הביא עלינו.אין אתם […]
בהערצה לויקרא
בעל ההפטרה מציע לנו פרשנות לתורת הקורבנות של ספר ויקרא, ודרכה אולי לספר בכללותו. כך נפתחת ההפטרה (ישעיה מ"ג, כ"א-כ"ה): עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ… לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי – אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי […]
קדושה גדולה פוליטיקת זהויות קטנה
נפתח בהקדמה הלכתית קצרה בענייני תרומה לצורך הבנת המדרש של השבוע. המשנה (שקלים ד' ד') מתארת: מותר תרומה מה היו עושין בה? ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים. רבי ישמעאל אומר.. מותר התרומה לכלי שרת. רבי עקיבא אומר… מותר התרומה לקיץ המזבח… המשנה מלמדת שהמקדש מתנהל לפי סעיפי תקציב מפורטים. הסעיף הקרוי "מותר תרומה" הוא […]