תגית: שבועות

אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ג'

לחלק ב' לחלק א' בפרקים הקודמים תיארנו את היחסים העגומים בין ישראל למואב עד למאה ה-9 לפנה"ס. במאות השנים עד לחורבן בית המקדש הראשון ממשיכים המואבים להיות אויבים מרים של ישראל. כך למשל מנבא צפניה במאה ה-7 לפנה"ס, בתקופת ממלכת יאשיהו (צפניה ב' ט'-י'): לָכֵן חַי אָנִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם […]

אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק ב'

לחלק א' בחלק הקודם סקרנו את יחסי ישראל והמואבים עד סוף תקופת השופטים. לאחר תקופת השופטים עולה שאול ומצליח להילחם במואבים כמו גם בעמים שכנים נוספים בהצלחה ניכרת (שמואל א' י"ד מ"ז-מ"ח). גם דוד, שבתקופה בה הוא מאפיונר שאליו מתקבצים כל אנשי המצוק, החייבים הבורחים מנושיהם וכל מרי הנפש, יושב עם המואבים (שמואל א' כ"ב […]

אין מואבים אין פיגועים – יחסי ישראל ומואב – חלק א'

מרגע שרות מגיעה עם נעמי לישראל ועד שהיא נישאת לבעז, היא מפסיקה להיות רות ומתחילה להיות "רות המואביה" או סתם "נערה מואביה", ותושבי בית לחם לא אוהבים את המואבים. אכן כשבעז נוטה לה חסד, מציע לה ארוחת צהריים והגנה כשהיא מלקטת בשדותיו היא מופתעת ואומרת (רות ב' י'): מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי, וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה? […]

פוקו, סקסמניאקיות, תורה ומשכן

פרשת במדבר שנקראת תמיד לפני חג מתן תורה פותחת כידוע בספירת עם ישראל. (במדבר א' א'-ג'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד… שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל. תוצאת הספירה היא 603,550 איש לא כולל בני […]

הופכים עינוי לעונג

  התלמוד קושר בין פורים, יום הכיפורים וחג השבועות (פסחים ס"ח ב' מתורגם): דתניא: רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר שיחלקהו – חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים ט"ז, ח') "עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (שם […]

כשהמיסטיקה ניצחה את המשנה

בתקופת התנאים מתחילה להתגבש מסורת קבועה של קריאה בתורה. בשבתות קוראים לפי הסדר ובתקופה התנאית ואפילו האמוראית לא ברור שהסדר הזה הוא לגמרי קבוע (ראו בבלי ל"ב א', שם הגמרא קובעת שבכל שבוע קוראים מהמקום שהפסיקו בו שבוע קודם). אפילו המנהג להפטיר בנביאים כבר ידוע למשנה (ומהברית החדשה עולה שהוא קדום לזמן המשנה) אם כי […]

מודיעין איסוף מודיעין מחקר – עיון ברות רבה

  לכבוד שחרורם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ושלומי זיו.   מדרש רות רבה מקדיש חצי פרק לפרש כמה פסוקים בדברי הימים א' פרק ד'. הפרק עוסק בשושלת של יהודה.  אתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא ולחזור ולקרוא שוב ושוב את פרק ד' ולא תצליחו ליצור שושלת מסודרת… אבל אגב השושלת הזו מספר הפרק על […]

קבלת התורה של בעז

בנערותי היה לי ידיד שהיה דתי ומרקסיסט. כששאלתי אותו למה מהם הוא מחוייב יותר הוא אמר: אם עני פושט ידו מולך ואת לא נותנת לו מטבע את אולי מרקסיסטית מצויינת אבל בת-אדם הפסקת להיות. **** אחד הדיאלוגים המרתקים ביותר במגילת רות, מתרחש בין בעז לפלוני אלמוני, האיש שיש לו זכות ראשונים לגאול את רות ואת […]

חי-רות, בין המלב"ים לפוקו

אחת השאלות הגדולות והשנויות במחלוקת בתולדות המחשבה היהודית היא הקהילה הנדרשת לצורך קבלת התורה, או כינון התורה. שהיא שאלה ששזורה בוויכוח על מהותה של תורה. במובן אחד התורה מכוננת קהילה. היא מהווה הנרטיב והנורמה שיוצרת את הזהות הקהילתית. במובן הזה היהודים הם "עַם הספר" כשהכוונה כמובן היא לספר התורה. אבל בד בבד התורה  נוצרת על […]

זמן מדבר

  רובנו חיים את חיינו בהתאם לדרך בה חונכנו בילדותנו, או כתוצר הרגלים של שנים. אפשר לומר שזו אפילו דרך ההתנהלות של חִבְרוּת (סוציאליזציה) בריא. אבל הרעיון של מתן תורה מציע לנו מהפכה יסודית: באמונה, בדרכי החיים, באורחות המשפט, במיקום של העם, בסדריו, בהנהגתו – בכל דבר. ספר במדבר, ממש כשמו, מלמד שמהפכות אינן נוצרות כשטוב […]