הופכים עינוי לעונג
התלמוד קושר בין פורים, יום הכיפורים וחג השבועות (פסחים ס"ח ב' מתורגם): דתניא: רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה. רבי יהושע אומר שיחלקהו – חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. ואמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר (דברים ט"ז, ח') "עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ" (שם […]
כשהמיסטיקה ניצחה את המשנה
בתקופת התנאים מתחילה להתגבש מסורת קבועה של קריאה בתורה. בשבתות קוראים לפי הסדר ובתקופה התנאית ואפילו האמוראית לא ברור שהסדר הזה הוא לגמרי קבוע (ראו בבלי ל"ב א', שם הגמרא קובעת שבכל שבוע קוראים מהמקום שהפסיקו בו שבוע קודם). אפילו המנהג להפטיר בנביאים כבר ידוע למשנה (ומהברית החדשה עולה שהוא קדום לזמן המשנה) אם כי […]
מודיעין איסוף מודיעין מחקר – עיון ברות רבה
לכבוד שחרורם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר, אנדרי קוזלוב ושלומי זיו. מדרש רות רבה מקדיש חצי פרק לפרש כמה פסוקים בדברי הימים א' פרק ד'. הפרק עוסק בשושלת של יהודה. אתם מוזמנים ומוזמנות לקרוא ולחזור ולקרוא שוב ושוב את פרק ד' ולא תצליחו ליצור שושלת מסודרת… אבל אגב השושלת הזו מספר הפרק על […]
קבלת התורה של בעז
בנערותי היה לי ידיד שהיה דתי ומרקסיסט. כששאלתי אותו למה מהם הוא מחוייב יותר הוא אמר: אם עני פושט ידו מולך ואת לא נותנת לו מטבע את אולי מרקסיסטית מצויינת אבל בת-אדם הפסקת להיות. **** אחד הדיאלוגים המרתקים ביותר במגילת רות, מתרחש בין בעז לפלוני אלמוני, האיש שיש לו זכות ראשונים לגאול את רות ואת […]
חי-רות, בין המלב"ים לפוקו
אחת השאלות הגדולות והשנויות במחלוקת בתולדות המחשבה היהודית היא הקהילה הנדרשת לצורך קבלת התורה, או כינון התורה. שהיא שאלה ששזורה בוויכוח על מהותה של תורה. במובן אחד התורה מכוננת קהילה. היא מהווה הנרטיב והנורמה שיוצרת את הזהות הקהילתית. במובן הזה היהודים הם "עַם הספר" כשהכוונה כמובן היא לספר התורה. אבל בד בבד התורה נוצרת על […]
זמן מדבר
רובנו חיים את חיינו בהתאם לדרך בה חונכנו בילדותנו, או כתוצר הרגלים של שנים. אפשר לומר שזו אפילו דרך ההתנהלות של חִבְרוּת (סוציאליזציה) בריא. אבל הרעיון של מתן תורה מציע לנו מהפכה יסודית: באמונה, בדרכי החיים, באורחות המשפט, במיקום של העם, בסדריו, בהנהגתו – בכל דבר. ספר במדבר, ממש כשמו, מלמד שמהפכות אינן נוצרות כשטוב […]
איך מקבלים את התורה
בעת קריאת מתן תורה אנו קוראים שבני ישראל הלכו להר סיני (שמות י"ט י"ז) : וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. המדרש התלמודי קורא את הפסוק באופן מאוד ויזואלי ואומר (שבת, פ"ח א'): מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם.אמר רב אחא […]
ייעוד המשפט – ייעוד הפולחן
פרשת שופטים מצווה (דברים ט"ז, י"ח-כ"א): שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק… לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיך אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ. על הפסוקים הללו דורשת הגמרא (סנהדרין ז' ב'): אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין (על הציבור) שאינו הגון כאילו נוטע […]
איך חוגגים
שלש פעמים מופיעה בתורה רשימת החגים, או כמו שחז"ל קוראים לזה "פרשת המועדות". בפרשת אמור בספר ויקרא, בפרשת ראה בספר דברים ובפרשת פנחס שבספר במדבר. כשהתורה מציגה בפרשת פנחס את שמיני עצרת היא קובעת (במדבר כ"ט ל"ה): עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם. כשהיא מציגה את שביעי של פסח בספר דברים (ט"ז ח') היא קובעת: עֲצֶרֶת לַה' אֱלֹהֶיךָ. אפשר […]
החגים בתנ"ך
אנו רגילים לראות בלוח השנה היהודי מוטיב מרכזי ומוסכם של הזהות היהודית מאז התנ"ך ועד ימינו אלה. מסורת רציפה שאנו מנחילם מזה אלפי שנים. אלא שעיון בתנ"ך מלמד שהדבר רחוק מהמציאות. בדברי הימים (דברי הימים ב', ל' י"ג-כ"ו) מסופר על פסח שנערך בתקופת חזקיהו במאה השמינית לפנה"ס, באייר (כי המקדש לא היה מטוהר בניסן): וַיֵּאָסְפוּ יְרוּשָׁלִַם עַם […]
