הבן האדיש וההיסטוריה הלא רלוונטית
אחד הדברים המפחידים אותי במיוחד הוא הרעיון שבניי לא ימצאו עניין במסורת שלי, בדברים הבסיסיים המכוננים את זהותי. שהם ינתקו שלשלת של אלפי שנים שאני מוצאת בה משמעות ועושר אינסופיים. איני מפחדת מהבן הרשע או מזה שאינו יודע לשאול. אני מפחדת מהבן האדיש. שהזהות הזו כבר אינה רלוונטית עבורו. מתוך כך אני מוצאת עניין עמוק […]
שיחה על שברים במסורת
אנו קוראים בהגדה של פסח (בעקבות המכילתא על שמות י"ג י"ד): כנגד ארבעה בנים דיברה תורה. חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול. מדרש ארבעת הבנים מבוסס על פסוקים המצווים עלינו לספר לילדינו על יציאת מצרים. מסתבר שכל הפסוקים הללו עוסקים במסר שיש להעביר בזמן של שינוי פוליטי קיצוני. ברגע המעבר מהמשבר לעצמאות לאומית בארץ ישראל. עוד […]
על ציונות וגאולה
ההפטרה לשבת חנוכה היא נבואה המעמידה את הציונות (של שיבת ציון) באור משיחי – גאולי, ומיועדת ליהושע הכהן ולזרובבל המנהיג המדיני, מנהיגי הדור הראשון לשיבת ציון. בהפטרה קורא זכריה (זכריה ג' ח'): שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה כִּי הִנְנִי מֵבִיא אֶת עַבְדִּי צֶמַח! כל הפרשנים מסכימים שצמח הוא […]
נס פך השמן ואידיאות דתיות
התלמוד הבבלי מביא במסכת שבת את הסברו המפורסם והפרוגרמטי למהותו של חג החנוכה (שבת כ"א ב'): מאי (=מהו) חנוכה?… שכשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס […]
הכשלון הפופוליסטי של שאול
הפטרת פרשת זכור מתארת סיפור עצוב במיוחד. סיפור ההכרעה על חורבנה הטראגי של מלכות שאול. שאול לא מצליח להביס את האיום העמלקי על אף שהוא מנצח את עמלק בקרב. כששאול מנסה להסביר מה קרה לו, מדוע הוא נכשל, הוא מסביר לשמואל (שמ"א ט"ו כ"ד): חָטָאתִי, כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי ה' וְאֶת דְּבָרֶיךָ: כִּי יָרֵאתִי אֶת הָעָם […]
כנגד הממלכתיות
את מצוות זכר מחיית עמלק (הנקראת בפרשת זכור ובפרשת כי תצא) מתארת התורה כך (דברים כ"ה י"ז-י"ט): זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה […]
מהלאומי לאוניברסלי וחזרה
סיומו של ספר ויקרא הוא גרסה חלופית למעמד הר סיני. כמו גרסאות אחרות היא מעמידה את מעמד הר סיני כמעמד של ברית (כך חוזרת כמה פעמים בתיאורי ברית שונים בספר שמות ההסכמה "כל אשר דבר ה' נעשה" או "נעשה ונשמע" ובעיקר בנויה פרשת משפטים כאירוע מכונן של ברית פולחנית). אולם פרשת בהר-בחקתי אינה מסתפקת בהסכם […]
מסורת של צדק חברתי
ספר ויקרא הוא "תורת כהנים" מעורר פעמים רבות אי נחת אצל הקורא המודרני. חלקים גדולים עד מאוד מהספר מוקדשים לעבודת הקורבנות ובכלל לעבודת הכוהנים ותפקידיהם. כבר בפתיחת הספר, בקרבן הראשון שמתאר הספר, קרבן עולה שאדם מביא לרצונו ברור מאוד מה עושה הקורבן (ויקרא א' ג'-ד') וְסָמַךְ (המקריב) יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ,לְכַפֵּר עָלָיו. הקורבן […]
על ימנים שמאלנים והקמת מקדש
בפרשת תרומה אנחנו שומעים לראשונה על המשכן שאפילו נקרא בפרשה שלנו מקדש. המקדש שיהפוך מאז התורה ועד חורבן בית שני, כאלף שנה (1,500 שנה לפי הספירה המסורתית) למוקד היהדות. המקדש שיהפוך מאז החורבן ועד ימינו אלה לסמל הגדול של חלום הגאולה. כך פותחת פרשת תרומה את ההכנות להקמת המקדש (שמות כ"ה א'-ח'): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה […]
חירות או שירה
במקביל לניצחון הצבאי על פרעה מלך מצרים, ולשירת הים בעקבותיו אנחנו קוראים בהפטרה לפרשת בשלח, על הניצחון הצבאי על יבין מלך חצור ואת שירת דבורה בעקבותיו (שופטים ד'-ה'). לדבורה יש שני תפקידים: היא גם נביאה – דמות דתית – מיסטית. (אנחנו בשלב הנבואה הקדומה), וגם שופטת – מנהיגה אזרחית. היא יושבת בדרום השומרון (בין נחלת […]