כשמשה רבינו עריץ
בפרשת בלק מספרת התורה (במדבר כ"ה א'-ח'): וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן. וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף ה' מִיִּשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי […]
סיפור בשלושה קולות
ההפטרה לפרשת שלח-לך מספרת את סיפור מפגשה הדרמטי והמרגש של רחב עם המרגלים. הברית העמוקה שנכרתת בינה לבינם היא כמעט בגדר נס. הגברים הנכבדים והיהירים, מנהיגי השבטים, שסומכים על אשה העוסקת בזנות, נותנים לה את דברתם החשאית – הבטחה שאיש לא יוכל לאוכפה, אך הם עומדים בה עד קוצו של יוד. האשה שבוגדת בעמה ובעברה […]
למה ספירה, גירסת ההפטרה
פרשת במדבר לא מפסיקה לספור את בני ישראל. למעשה היא פוקדת אותם ב-5 מניינים שונים: לשבטים, לדגלים, ללוויים, לבכורות, וללוויים בגילאי עבודה. שלש שאלות גדולות מעלה הפרשה שלנו: מה פתאום סופרים בכלל? ומדוע סופרים פעם שניה, אחרי שזמן קצר קודם לכן ספרו את העם בספר שמות (בפרשת כי תשא)? ואיך זה שמניין האנשים זהה […]
על דעת המקום
הקדמה קצרה המסורת על חלוקת התנ"ך לפרקים היא נוצרית ומאוחרת. המסורת היהודית הקדומה חילקה את התנ"ך לפסקאות המכונות "פרשות" (פרשת השבוע היא ביטוי מאוחר בהרבה ובכל שבוע יש בכל פרשה הרבה פסקאות כאלו.) פיסקה, שאחריה מתחילה פיסקה חדשה באותה שורה נקראת "פרשה סתומה", ופיסקה שהפיסקה שאחריה מתחילה בשורה חדשה (דהיינו רווח גדול יותר) נקראת פרשה […]
מחיריו של "כור ההיתוך"
הפטרת פרשת החודש מזמנת סוגיה תלמודית מרתקת ואקטואלית במיוחד על ההתייחסות לנרטיבים חולקים בתוך חברה. אולם לצורך הבנת הסוגיה נדרשת הקדמה טכנית מעט על ההפטרה. (יחזקאל מ"ה). יחזקאל היושב בגלות בבל חולם על מקדש מתוקן ופולחן ראוי. בהפטרת החודש הוא מתאר את החגים במקדש. אולם למרבה ההפתעה יחזקאל אינו מכיר את יום הכיפורים (גם לא את […]
בהערצה לויקרא
בעל ההפטרה מציע לנו פרשנות לתורת הקורבנות של ספר ויקרא, ודרכה אולי לספר בכללותו. כך נפתחת ההפטרה (ישעיה מ"ג, כ"א-כ"ה): עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ… לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי – אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי […]
כשהתורה טעתה
גיבור פרשת ויקהל הוא בצלאל בונה המשכן, שהתורה מהללת את חוכמתו בסופרלטיבים יוצאי דופן (שמות ל"ה ל'-ל"א): וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל מְלָאכָה. על הפסוקים הללו מביאה הגמרא שרשרת מדרשים רדיקליים ביותר (ברכות נ"ה א'). בתחילה היא […]
איך רואים את אלהים – סוגיה מדרשית
בפרשת יתרו אנו קוראים את המעמד הגדול והמכונן בתולדות ישראל – מעמד הר סיני. ההפטרה היא לא פחות מסעירה. היא מתארת את נבואת ההקדשה של ישעיהו ומאתגרת את דמות האל עצמו. האל של התורה מפורסם בכך שלא ניתן לראות אותו. כשמשה מבקש לראות את האל עונה לו ה' (שמות ל"ג כ'): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם […]
כוחו של דימוי
נושאן ההיסטורי של ההפטרות לפרשת וארא ופרשת בא הוא אחד. שתי נבואות, האחת של יחזקאל והשניה של ירמיהו, על מלחמה בין מצרים לבבל שבה עתידה לנצח בבל בראשות נבוכראצר [כך במקור] ומצרים תנחל תבוסה קשה. שני הנביאים טועים. אולם יחזקאל המנבא תבוסה זו (יחזקאל כ"ט א'-כ') מנמק את נבואתו באימפריאליזם המצרי והאלהת מלכי מצרים. ירמיהו […]
על התנגדות לאימפריאליזם ופונדמנטליזם
אחד הטקסטים האנטי-אימפריאליסטים העתיקים בעולם מופיע בהפטרה לפרשת וארא (יחזקאל, כ"ט, י"ד-ט"ו): וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה. מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם. בחזונו של יחזקאל מצרים נענשת עמוקות על יהירותה והאלהת מלכיה. אולם הייעוד הגדול של העונש […]